אורח לחיים רו

ואמר אח"כ והעביר על ראשו כי חכמה נק' ראשית כמ"ש ראשית חכמה וכו' וז"ש והעביר על ראשו ר"ל שהיה מעביר על חכמתו וראשיתו ולא כתב ביוד לרמז שאין בו חכמה ובאמת שהי' דבוק לחכמה וכתיב חכמת אדם תאיר פניו ולפיכך הראוהו השי"ת שיש בו חכמה יתירה וחכמת אדם תאיר פניו ובעבור שיש בו חכמה יתירה לפיכך נעשה לו קרני הוד יותר משאר בני אדם פרשת ויקהל

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשו' אותם וכו' להבין מה שאמר את כל וגם מה שאמר לעשות אותם מה עשי' שייך בשמירת שבת ונראה דידוע דכל עבודתינו ותפלתינו וקיום מצותינו עד ביאת המשיח בב"א הכל לזווג יסוד ומלכות וזווגם ע"י הדעת להבין זה אפשר לומר דהנה הרב המגיד זלה"ה אמר השי"ת הרכיב ארבעה יסודות ביחד והם הפכיים אש ומים ואין הוא המחברם מחמת שכ"א שרואה אין שלו אינו מגביר על יסוד חבירו ע"כ ויסוד ומלכות הם בחי' אש ומים וחיבורם ע"י הדעת ע"י אין ובחי' מ"ה המחברם וזהו פי' זאת חוקת התורה כי אמרו רז"ל למה נמשלה התורה למים מה מים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך אף ד"ת אינו מתקיים אלא במקום נמוך ולשון מתקיים הוא קיום המצות והוא זווג יסוד ומלכות והוא ע"י הדעת ובחי' מ"ה המזווגם וזאת הוא לשון מיעוט כמו שדרשו רז"ל זאת היא העולה הרי אלו שלשה מועטים וזהו זאת ר"ל המיעוט שימעט א"ע הוא חוקת התורה כי אינו מתקיים אלא במקום נמוך ומשה היה בחי' הדעת וזהו ויקהל משה את הוא השכינה כל הוא מדת יסוד ואמר אח"כ עדת בני ישראל כי עדת הוא אותיות דעת ר"ל לפי שהוא דעת כל ישראל לפיכך עשה זווג יסוד ומלכות ויאמר אליהם אלה הדברים ר"ל הדברים האלו לזווג יסוד ומלכות אשר צוה ה' לעשות אותם ר"ל בכל עשיותינו ועבודתינו וקיום המצות הכל הוא לזווג יסוד ומלכות תמיד או יאמר דהנה אמרו רז"ל חנוך תופר מנעלים היה ועל כל תפירה ותפירה היה מייחד קב"ה ושכינתי' ורז"ל דרשו אלה גימטרי' ל"ו הדברים הם שלשה הרי ל"ט מלאכות שנאמרו למשה מסיני וזהו אלה הדברים ר"ל אפילו בל"ט מלאכות אשר צוה ה' לעשות אותם ג"כ צוה ה' לזווג יסוד ומלכות כענין שאמרו בחנוך שהי' מיחד קב"ה ושכינתי' על כל תפירה ותפירה כי חין דבר בעולם שלא יהי' מצוה או עבירה ואין לך דבר רשות בעולם כמו שכתוב בחובת הלבבות ע"ש

א"י ויקהל משה דהנה אמרו רז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו ויש לומר הטעם דהקללות על עוברי דרך התורה ועובדי ע"ז הם נ"ט קללות וכשמשמר שבת כהלכתו ונזהר בל"ט מלאכות וכן מקיים וקראת לשבת עונג כלומר שצריך להמשיך עולם התענוג שהוא בינה אל השבת וזהו הלכות שבת כמ"ש וקראת לשבת עונג ובינה עולם התענוג נקרא ברכה וכשמשמר שבת כהלכתו ונזהר בל"ט מלאכות וממשיך עולם התענוג הנקרא ברכה אל שבת אז אפילו נתחייב בל"ט קללות מחמת שעובד ע"ז ממשיך ברכה ומוחלין לו ואמרו רז"ל דברים שנים הדברים שלשה אלה בגימטרי' ל"ו אלו ל"ט מלאכות שנאמרו למשה מסיני ומלת עשי' הוא לשון תיקון כמו שפירש"י ז"ל בפ' בראשית ויעש אלהים את הרקיע שהוא לשון תיקון תיקנו על עמדו וזהו שאמר ויאמר אליהם אלה הדברים ואלה הדברים הם ל"ט ר"ל הל"ט קללות אשר צוה ה' לעשות אותם ר"ל שצוה השי"ת לתקן הל"ט קללות ולהמשיך ברכה תחת קללה ומהו התקונין ששת ימים תעשה מלאכה ויום השביעי יהיה לכם קודש ר"ל לשמור שבת כהלכתו ולזהר בל"ט מלאכות ולהמשיך אל השבת עולם התענוג שהוא בינה הנק' ברכה ואז הקללות יהפכו לברכה וזהו תיקונם

א"י ויקהל משה וכו' מה דאמר ששת ימים תעשה מלאכה שהוא רשות ולמה כלל וביום