אורח לחיים רד

ובגמרא דרשו אפים לצדיקים ולרשעים הוא מאריך אף עליהם ואני שמעתי פירוש ארך הוא לשון רפואה לשון ארוכה ומרפא ושולח רפואה לצדיקים ולרשעי' רפואת הנפש אם ישובו הרשעי' בתשובה וכן הצדיקים כי אדם אין צדיק בארץ וכו' ורפואות גופם אם יצעקו לפניו ועושין כסדר הזה אז אינן חוזרות ריקם ואיך שיהיה פירושו הם שני מדות וארך נגד כלל ופרט וכלל נקרא הש"י שהוא כולל הכל ופרט הם כל אחד ואחד מישראל נקרא פרט כי הוא עולם קטן ויש פרטים הרבה בנבראים לאין שיעור ונמצא מה שהשי"ת מעורר לפעמים לאדם לשוב בתשובה שלימה והוא שב אליו בהתעוררותו או שהשי"ת מעורר אותו לבקש על איזה דבר והוא מבקש ונענה זהו כלל ופרט כלומר שהכלל הוא שהשי"ת מעורר לאדם הן לשוב אליו הן לבקש רחמים על איזה דבר אז אין בכלל אנא מה שבפרט אין התעוררות הכלל אלא מה שבפרט הוא צריך ואם שב בתשובה מן התעוררות מועיל התשובה לו לבד וכן בהתעוררותו על האדם לבקש רחמים על איזה דבר וביקש ונענה זה שביקש רחמים לו לבד ולא לכלל כי זה האדם לא היה מעורר מעצמו רק שמן השמים חסו על זה ועל כן אין בכלל כלומר אין בטובת התעוררות הכלל אלא מה שבפרט בלבד שחסו עליו אבל פרט וכלל כלו' שהפרט הוא האדם הוא מעורר הכלל בהתעוררו' התחתון בתשובה או בתפלה על איזה דבר שצריך וכיון שנענה אז נעשה הכלל מוסיף על התעוררו' הפרט והוא נגד אפים לצדיקים ולרשעים ואם מעורר עצמו בתשובה ועשה תשובה שלימה אמרו בגמרא גדולה תשובה שאפילו יחיד שעשה תשוב' מוחלין לו ולכל העולם וכו' שנאמר כי שב אפי וכו' ע"ש וכן בכל הדברים כשאדם נושע בה' על התעוררותו מתתא נושע עמו גם אחרים הצריכין לזה ועל כן פרט וכלל הוא כנגד אפים לצדיקים ולרשעים והוא מוסיף על הפרט כענין שאמרו הרבה עקרות נפקדו בו ביום

וראית את אחורי ופני לא יראו עיין פירש"י ז"ל שמביא הגמ' דברכות דף ז' אמר ר' חנן בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפילין ופירש"י ז"ל שם בגמרא וז"ל קשר של תפילין מאחורי' הוא ואמרינן לעיל דהקב"ה מניח תפילין ואפשר לומר דלמה הראה הקב"ה למשה קשר של תפילין ומה תועלת בזה דהנה אמרו לעיל דף ו' שהקב"ה מניח תפילין שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו זו תפילין ואמרו שם הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל אין דכתיב את ה' האמרת היום וה' האמירך היום ע"ש והנה ידוע כשישראל עובדין השי"ת כרצונו אז הם ממשיכין רחמים גדולים ואז נקראים בבחי' פנים וכשאין עושין רצונו ש מקום ח"ו הם נקראים בחי' אחור והם בבחי' דין וכמ"ש כי פנו אני עורף ולא פנים וזה שהראה הקב"ה קשר של תפילין מאחוריו לרמז אף שישראל הם בבחי' אחוריים בחי' דין אף על פי כן השי"ת קשור עמהם עמו אנכי בצרה ובכל צרתם לו צר וזהו וראית את אחורי אהבה שיש לי לישראל כשהם בבחי' דין ואחוריים תוכל לראות אבל ופני לא יראו כלומר האהבה ותשוק' וחיבה וקיבול שכר של ישראל כשהם בבחי' פנים ועושין רצוני זה האהבה והשכר שיהיה להם לעתיד מחמת שעושין רצוני לא תוכל לראות כי עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו ולא תוכל לראות בעולם הזה

והיה נכון לבוקר ועלית בבוקר אל הר סיני ונצבת ני שם על ראש ההר מה שאמר ועלית בבוקר אל הר סיני ולא אמר על הר סיני וגם מה שאמר ונצבת לי מלת לי אין לו פירוש ות"א ותתעתד קדמי' לא מצינו מלת לי שיהיה לו פי' לפני ונראה דאיתא בתקונים דמשה חמר שלא יאמרו בני עלמא דאנא כנח דלא בעי רחמי על דרא לכך מסר גרמי ואמר ואם אין מחיני נא וכן רש"י ז"ל פי' ואם אין מחיני נא שלא יאמרו עלי שלא הייתי כדאי לבקש רחמים עליה' ועיין מ"ש בפסוק ויאמר משה אל ה' ראה חתה וכו' שמחמת שאמר לו השי"ת בשעת כעס לך רד מגדולתך כמו שפי' רש"י ז"ל לא נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל היה לו ירידה ממדרגתו בנבואה כמ"ש באור החיים וגם בבחי' מ"ה שנו אפשר היה לו ג"כ ירידה בשעה זו וע"כ היה