אורח לחיים רא

ישראל ואינו אומר אחר שאני לא חטאתי והם חטאו וכבר זכיתי חלקם א"כ אקח את שלי ואת שלהם אמנם הוא שמח בחלקו ומחזיר להם חלקם כי עבד נאמן קראת לו ע"כ בקיצור וזה הפסוק והביטו אחרי משה כתוב אחר מעשה העגל אחר שהתנצלו עדים מהר חורב והוא לקח אותם והם חשדוהו שלא יחזיר להם האורות והכתרים שנטל משלהם אלא יחזיק אותם לעצמו וזהו מלמד שחשדוהו באשת איש שחשדוהו שרוצה להנות מתענוג של חבירו שנקרא אשת איש כנ"ל ובזה יובן מה שאמרו בגמרא במועד קטן פרק אלו מגלחין על פסוק ויקנאו למשה במחנה אמר רב שמואל בר יצחק מלמד שכל אחד ואחד קנא לאשתו ממשה והמאמר זה יותר הוא תמוה ע"פ פשוטו האיך אמר שכל אחד קנא לאשתו ממשה אף מי שהיה לו אשה גדמת ומכוערת ביותר אעפי"כ קנא לה ממשה ועוד קשה האיך דרש מפסוק ויקנאו למשה שכל אחד קנא לאשתו ממשה וא"כ הו"ל לכתוב ויקנאו ממשה ולמה כתוב ויקנאו למשה ולפי דברינו הנ"ל יובן זה דלשון קנאה אינו יוצא מפשוטו כמו הקנאה והתאוה והכבוד ומי שהוא רואה איזה דבר בחבירו עשירות או שאר טוב' מהשי"ת ואין לו מזה הטובה הוא מקנא בחבירו ופשיטא מי שהיה לו איזה טובה גדולה ונאבד ממנו על ידי מעשיו ובא זה הדבר בעצמו ליד חבירו בהיתר גדול שנא עשה חבירו שום פעולה שיבוא לידו אעפ"י שיודע שחבירו אינו חייב בדבר שלא עשה שום פעולה שיבוא לידו אעפי"כ הוא מקנא את חבירו ביותר בכל עת שרואה טובה שהיה אצלו ועכשיו הוא ביד חבירו וא"כ כיון שחשדוהו למשה שלא יחזיר להם האורות והכתרים שנטל משלהם רק יחזיק אותם לעצמו להנות מהם ורוצה להנות מתענוג חבירו שנקרא אשת איש לפיכך היו מקנאין אותו עם התענוג הזה האורו' והכתרים שכל אחד היה מקבל תענוג ממנו המכונה בשם אשתו ועכשיו הוא ביד משה שהוא מקבל תענוג מהם וזהו שדרש הפסוק ויקנאו למשה שהיו מקנאין למשה שכל אחד קינא לאשתו ר"ל לתענוג של משה ר"ל שהוא ביד משה היו מקנאין אותו ע"ז שבא התענוג שלהם לידו ולפי דברי הגמרא דאמר התם משום שנאה הוא דעביד וזהו שכ. אחד קנא לאשתו ר"ל שהיה מקנא לתענוג שלו ממשה משום דבא ליד משה שהיו שונאין אותו היו מקנאין ע"ז התענוג ביותר וזהו שדרשו ויקנאו למשה שהיו מקנאין שבא ליד משה אבל אם היה התענוג שלהם בא ליד אוהב נאמן דבוק מאח בלי שום השתדלות היה להם הנאה שבא לידו ולא ליד אחר רק מחמת שנאה היה מקנא כל אחד ואחד על התענוג שלו שבא ליד משה וזהו שכל אחד קנא לאשתו שהיה מקנא לתענוג שלו ממשה בשביל שבא ליד משה שהיה שונאין אותו והתענוג שלהם בא ליד שונא היו מקנאין ביותר ואשר דרשו רז"ל זה הדרש בחשדוהו באשת איש מזה הפסוק והביטו אחרי משה עד בואו האהלה, והאיך נרמז זה הדרש בזה הפסוק יש לומר דהנה קשה על מנת האהלה דכתוב בשני ההי"ן והו"ל לכתוב עד בואו אהלה כדין כל תיבה שצריך למד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה ח"כ נכון ה"א אחרונה במלת האהלה אבל ה"א הראשונה למה לי והנה רש"י ז"נ כתב בפ' לך לך כל הבטה הוא מלמעלה למטה וכך דרשי זה הפסוק והביטו אחרי משה לפי דברי הגמרא שהיו שונאים אותו והביטו אחרי משה שהוא במדריגה למטה והם הביטו עליו מלמעלה עד בואו ר"ל שהיו מביאין אותו במחשבתם האהלה כי ידוע מי שיש נו הנאה מדבר ומתענג ממנה הוא מקבל ובחי' נוק' הוא שמקבל תענוג וזהו שהיו מביאין אותו במחשבתם וזהו עד בואו האהלה וה"א ראשונה של האהלה מורה בחי' נוק' כלומר שמקבל תענוג מן האוהל כי ביתו זו אשתו ורוצה לקבל תענוג שלהם ולא יחזיר להם האורות וזהו מלמד שחשדוהו באשת איש

ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה וכו' ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה עיין פירש רש"י ז"ל על ראה אתה אומר אלי וז"ל תן עיניך ולבך על דבריך וכו' ולהבין שאמר משה דברים כאלו לפני השי"ת וכן אח"כ שאמר וראה כי עמך הגוי הזה האיך שייך כאן פירש"י ז"ל תן עיניך ולבך וכו' וגם מה שאמר הודיעני נא את