אורח לחיים קצ

שפגם באפוד ותרפים היינו מה שעבר בע"ז ותשובתו עלי' ואשר היא בינה עולם התשובה וזהו וחשב אפודתו שיחשוב תמיד אפודתו שעבר אשר עליו היינו תשובתו על מה שעבר וזה יחשוב תמיד ובהתמדתו במחשבה זו יביא החטא שלו וכל ישראל אל חכמה שהוא זכרון לפני ה' כנ"ל

ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרן בבואו לפני ה'. ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד להבין הכפל שכבר אמר והי' על לב אהרן ואח"כ אמר ונשא אהרן וכו' על לבו ונראה דבא לרמז מה שאמרו ז"ל לעולם יראה הדיין כאילו גיהנום פתוח תחתיו כוונתם ללמדנו שיהא הדיין נזהר א"צ לומר שנא יקבל שוחד ח"ו ויטה הדין אלא אפי' שלא ירחם וירצה לגמול חסד עם הדל בבואו לפניו לדין כמו שכתוב ודל לא תהדר בריבו ואם אתה רוצה לגמול חסד לדל תעשה בשלך ולא בשל אחרים רק יקוב הדין ההר ואף שדרכו להתחסד עם הדל ואביון כשבח לפניו למשפט צריך לילך עמו בדין דוקא ולא בחסד וזה שיראה הדיין במחשבתו כאילו גיהנם פתוח תחתיו ונותן חשבון ודין על משפט הזה ונא יטה ימין ושמאל רק כפי הדין וזהו ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים ואמרו רז"ל למה נקרא שמן אורים ותומים אורים שמאירים דבריהם ותומים שמתמים את דבריהם וכן נקרא כרתי ופליתי שכורתין דבריהם וכו' וכן לא יטה בדין ימין ושמאל כמו מן אורים ותומים ואף שדרכו לגמול חסד עם הדל שהוא מדת אהרן לא יטה ימין ושמאל מן הדין וזהו והיו על לב אהרן ר"ל מי שהוא בבחי' חסד מדת אהרן יעלה על לבו ועל מחשבתו בבואו לפני ה' ר"ל שנותן דין וחשבון לפני ה' על זה הדין ונשא אהרן את וכו' כי אמרו רז"ל אם אין דין למטה יש דין למעלה ח"ו אבל אם יש דין למטה אין דין למעלה רק רחמים גמורים וימתקו הדינין בשורשם שהוא עולם המחשבה בינה לבא הלב מבין וזהו ינשא אהרן את משפט בני ישראל ותרגום אונקלוס ויטול אהרן ית דין בני ישראל ר"ל הדינין על לבו לפני ה' תמיד וימתקו הדינין בשורשם בעולם המחשבה הנקרא בינה לבא ובזה יהי' לפני ה' תמיד

והיה פי ראשו בתוכו וכו' נח יקרע ונראה דהנה הרב הק' מו"ה דוב בער חמר כשהאדם מתפלל צריך לחשוב שהשכינה שהיא עולם הדיבור מדבר בו ומבקש לפני עולם המחשבה ויהא מדובק בחכמה ובקדמות השכל המרומז באלף של אדני שהיא השכינה עכ"ד: ואמרתי שהוא פי' אשרי יושבי ביתך. ולכאורה הנ"ל יושב ביתך וידוע דאותיות נק' אבנים והתיבות נקראו בתים כמ"ש בס' יצירה וזהו אשרי יושבי ר"ל שיושב יו"ד שהוא חכמה וקוצו של יו"ד המרומז לכתר ביתך ר"ל בתוך תיבות התפלה ר"ל שהוא דבוק לחכמה ולקדמות השכל וזהו עוד יהללוך סלה. ואמרו רז"ל כל מקום שנאמר והי' אינו חלא שמחה וזהו שנאמר והי' ר"ל שיהיה שמחה למענה פי זה הפה ראשו בתוכו ר"ל שחכמה נקרא ראשית הוא בתוך הפה שמדבר דבורים בחכמה ובקדמות השכל ואמר שפה יהי' לפיו סביב כי שכינה בגימט' שפה כמ"ש בתקונים וזה שפה ר"ל השכינה יהיה לפיו סביב לחכמה שידבר דבורים ביראה שהיא השכינה מעשה אורג ולא מעשה מחט כי כשמחבר עם מחט שני חתיכות אם רוצה יוכל להפרידם אבל מעשה אורג אם מוציא ומפריד חוט א' נעשה נקב כן יהיה בשעת התפילה באחדות גמור עם הקומה של נשמת ישראל ולקיים ואהבת לרעך כמוך באמת ואם יפריד א"ע ח"ו מנפש א' מן הקומה נחסר מן קומת ישראל נפש זה ונעשה בעל מום וכל אשר בו מום לא יקרב כמ"ש בפ' נח ובפ' תולדות ע"ש וכמו האורג שמחבר העירוב בשתי באחדות כן מחברים האותיות ונעשים באחדות תיבה ואם ידבר דבורים ביראה שהוא השכינה ובחכמה אז כפי תחרא יהי' לו כמו שריון להגין מן המזיקין ומקטריגין ותפלתו עולה למעלה לא יקרע ר"ל שהתקשרות שלו שמקשר עצמו בבורא יתברך לא יקרע לא יבוא לו מחשבה רעה כי מי שמדבר דבורים ביראה שהוא השכינה ומדובק לחכמה ולקדמות השכל אז התקשרותו לא יקרע

ופר חטאת תעשה ליום על הכפורים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אותו לקדשו להבין זה הפסוק שאמר תעשה ליום על הכפורים אין לו פירוש ופי' רש"י ז"ל על הכפורים בשביל הכפורים ונראה דבא לרמז שימתיק הדינין