אורח לחיים קפב

אומר לבצלאל לעשות ארון וכפורת וכרובים ושולחן ומנורה וכל הכלים ואח"כ המשכן אמר לו בצלאל דרך ארץ אדם בונה בית ואח"כ מכניס כליו לתוכו כלים שאעשה איך אכניסן שמא כך אמר לך משכן ואח"כ כליו אמר לו משה שמא בצל אל היית והודה לו ע"כ ואמר הרב בוצינא קדישא מוה"ר דוב בער זללה"ה וכי ח"ו משה רבינו ע"ה טעה אלא משה רבינו ע"ה היה מסתכל באספקלריא המאירה והיה מסתכל מלמעלה למטה וכך אמר כסדר בתחילה היותר קדוש כמו ארון וכפורת המרמזים לעולמות עליונים וכו' ואח"כ המשכן קרשים המרמז לעולם העשיה אבל בצלאל היה מדריגה תחתונה מאספקלריא דלא נהרא והיה מסתכל מלמטה למעלה וכך אמר כסדר בתחילה המשכן המרומז לעולם התחתון ואח"כ הכלים כסדר שהם מרומזים וזהו שמא בצל אל היית ר"ל שאתה בצל אל מדריגה תחתונה וע"כ אמרת כסדר הזה עכ"ד ודפח"ח

והנה המשכן היה דוגמת העולם והאדם הוא עולם קטן דוגמת המשכן והעולם והגוף הוא דוגמת המשכן של קרשים והמוח משכן החכמה דוגמת הארון ואיתא בזוהר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכם ממש כלומר שהם יקדשו עצמם שישרה בם הש"י והאדם הרוצה לקדש עצמו שיהיה מרכבה אליו יתברך צריך בתחילה לטהר גופו ולתקן שבע מדותיו בכלל ובפרט שהם מ"ט כדי שישרה אח"כ עליו עולם המחשבה שער הנו"ן ויהיה דבוק במחשבתו אליו יתברך אבל אם לא יטהר גופו ויתקן שבע מדותיו בתחילה לא יוכל להיות במחשבתו דבוק אל השי"ת וזהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כלומר שהם יקדשו עצמם שישרה הש"י במחשבתו וככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו כלומר שהם יקדשו בתחילה גופם שהוא תבנית המשכן של קרשים ואחר כך תבנית כל כליו ואח"כ יתקנו השבע מדות דוגמת הכלים שיוכל אח"כ נשרה עליו שער הנו"ן עולם המחשבה ויהא דבוק במחשבתו אליו יתברך וכן תעשו כלומר לפי שהם בעולם העשיה לפיכך צריך לתקן תחילה גופם שהוא תבנית המשכן ולקדש ונטהר שבע מדותיו אליו ית' שיוכל אח"כ לדבק מחשבתו אליו ולתקן מתתא לעילא בתחילה דוגמת המשכן ואח"כ לתקן דוגמת הכלים שישרה בו השי"ת וזהו וכן תעשו לפי שהם בעולם העשיה צריכין לתקנו מתתא לעילא בתחילה תבנית המשכן ואח"כ תבנית הכלים שישרה עליו השי"ת כנ"ל

א"י ועשו לי מקדש וכו' וכן תעשו פירש"י לדורות ואמרו רז"ל ושכנתי בתוכם בתוכי לא נאמר אלא בתוכם וכו' ולהבין זה נראה דהנה אמרו בגמרא דברכות דריש בר קפרא גדולים מעשי הצדיקים ממעשי שמים וארץ דאלו במעשי שמים וארץ כתיב ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשיהם של צדיקים מקדש ה' כוננו ידיך בשתי ידים ופירש"י ז"ל דמקדש הם מעשיהם של צדיקים וגם זה צריך להבין האיך נרמז זה בפסוק דמקדש מעשיהם של צדיקים ובפסוק כתיב כוננו ידיך היינו הקב"ה ונראה דמצינו באברהם אבינו בפרשת חיי שרה שאמר ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית חבי. ופירש"י ז"ל וז"ל ולא אמר ואלהי הארץ ולמעלה אמר ואשביעך באלהי השמים ובאלהי הארץ אמר לו עכשיו הוא אלהי השמים והארץ שהרגלתיו בפי הבריות אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ שלא היו באי עולם מכירין בו ושמו לא היה רגיל בארץ עכ"ל וכן כתב האר"י ז"ל שאנשי דור המבול והפלגה היו דוחים להש"י למעלה עד לרקיע השביעי וכן מצינו אצל החורבן שנסעה השכינה עשר מסעות ונסתלקה מבית המקדש עד שנחרב וכמ"ש בתיקוני זוהר בסוף תיקון שתין ותרין וז"ל כל מאן דפגם האי דיוקנא כאלו ממעט הדמית ושכינתא לא שריא תמן ובההוא זמנא שלטין עליה מקטרגין ורזא דמלה על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה הרעות מצאוני בגין דאסתלק שכינתא מיני דאיהי אלהי עכ"ל. ובקרבי דייקא וכמ"ש בגין דאסתלק שכינתא מיני ולא היה הש"י שורה בקרבי ממש ע"כ מצאוני הרעות האלה ונסתלקה השכינה מבית המקדש ונחרב וזהו בתוכו לא נאמר אלא בתוכם כלומר כשישראל הולכין בדרך הישר