אורח לחיים קסח

כמו עם כלומר עם התשובה שלך ישוב אליך הש"י וזהו אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' כלומר תשועתם עם ה' כשעשו תשובה והשי"ת שורה בהם זה הוא תשועתם ואשר חרב גאותיך כלומר הגאוה שלך הוא חרב שלך הממית אותך כי כשנתפס בגדלות אז מסתלק ממנו השי"ת ואין לו שמירה ואז עושה רצון היצר ורשעים בחייהם קרוים מתים וע"כ הגאוה הוא חרב שלך יהנה אמרו רז"ל כל הזובח את יצרו ומתודה עניו כאלו הקריב תודה וכו' ושם אמרו אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה חבל בנמוכי רוח כאילו הקריב כל הקרבנות שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה והנה בכל עבירה ועבירה שעבר ומתחרט חרטה גמורה וזובח יצרו ומתודה על העבירה יחשב כאילו הקריב קרבן וכמ"ש בנוסח הש"ע בנעילה אתה נותן יד לפושעים וכו' למען דבריך אשר אמרת אין קץ לאשי חובותינו ואין מספר לניחוחי אשמותינו ועיקר התשובה בה הוא החרטה באמת וגם ווידוי דברים בפה כמ"ש והתוודו את עונם אשר עשו והעיקר כשעושה תשובה להגדיל העבירה לפני השי"ת בעשותו תשובה ולא ללמד זכות על עצמו על עשיות העבירה לומר זה או זה גרם עבירה שעברתי כי בהתמעט החטא ועבירה שעבר בעיניו מחמת שמץ גדלות שאין נאה לו לעבור עבירה גדילה כזו בלי שום סיבה וגרם מאחר ונמצא ממעט החרטה והתשובה והנכון שלא ללמד ע"ע שום זכות רק חוב וזהו פירוש אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים כלו' שיאשם נפשו תמיד אז יראה זרע יאריך ימים וכן במשרע"ה כאשר ביקש מהשי"ת לסלוח חטא העגל הגדיל העבירה עד מאוד ואמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב וכפי שמגדיל העבירה בתשובתו כן הוא גודל חרטתו ותשובתו וידוע שהיצר הרע קרוי אבן שנאמר והסירותי לב האבן מבשרכם וזהו ואם מזבח אבנים תעשה לי כלומר שתשבר את היצר על כל עבירה ועבירה שעברת ותתודה על כל עבירה אשר המשכת עליך לב האבן וזהו מזבח אבנים מכל עבירות תעשו ני לשמי כלומר לא בשביל יראת העונש העבירה כי אז עושה התשובה להנאת עצמו רק תעשו לי לשמי בשביל ניצוצות הקדושות אשר נפלו במקום טומאה לא תבנה אתהן גזית כלומר שלא תמעט העבירה בלימוד זכות על עצמך ותמעט לב האבן שהמשכת עליך וזהו גזית כי בזה תמעט התשובה והחרטה עבור שמץ גדלות וזהו כי חרבך הנפת עלי' ר"ל הגאוה הנקרא חרב שלך הנפת על תשובתי כאשר תעשה מזבח וזבחת את יצרך ותתוודה עליה ותחלליה בהתמעט התשובה והחרטה כנ"ל בהקטנות העבירה וזהו דומה כמסתת את האבן להקטין אותו וכן הוא מסתת לב האבן אשר הי' לו בעת העשיית העבירה להקטין אותו כי זה או זה גרם לו ג"כ לעשות העבירה אנא צריך להגדיל את העבירה היינו לב האבן שהיה לו בעשיית העבירה ויבוש מהשי"ת ומתודה ומפרש חטאיו לפני השי"ת ויהיה חרטה גמורה

ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו דהכלל האדם העובד הש"י ב"ה צריך להחזיק עצמו כאין כאילו אין בו שום מעלה רק הוא כרש וריק וצריך אל כל ויבקש מהשי"ת על הכל חכמה ובינה ודעת ובני חיי ומזוני והכל הוא מאתו ית' ואם כבר נתן לו הש"י מזה הטובות דבר מה אעפ"כ יבקש רחמים כי אין בטוח בטובות הש"י שישאר אצלו והכל הוא מאת ה' ואף אם כבר למד תורה הרבה ועשה מצות הרבה יודה וישבח להשי"ת אשר זיכה ועזרו לכל זה ויבקש עוד מהשי"ת שיעזרו ללמוד תורה ולעשות ולקיים מצות ולא יחזיק שום טובה כמאמרם חז"ל אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך ולא יבקש מהשי"ת בחזקה ח"ו כאלו מגיע לו שיעשה לו בקשתו בעבור זכיותיו כי בזה ח"ו מעורר קטרוגים עליו המזכירים עונותיו וזהו דברי חז"ל שלשה דברים מזכירין עונותיו של אדם וא' מהן עיון תפלה רק יבקש כעני בפתח ויבקש מתנת חנם וזהו לא תענה במעלות על מזבחי ר"ל שלא תעלה בעבודתך לפני השי"ת עם שום מעלה רק כעני בפתח מתנות חנם. וזה שאמר לא תגלה ערותך עליו ר"ל אם תעלה בעבודתך עם שום מעלה ותחשוב שמגיע לך עי"ז יהי' מכירין עונותיך ותגלה ח"ו ערותך למעלה כי זהו עיון תפלה רק יבקש מתנת חנם כנ"ל: וע"ש כהן עובד עבודה ע"ג מזבח נקרא עובד השם יתברך כל העבודות על מזבחי ר"ל לעבוד עבודתו בתפלה ובכל העובדות.