אורח לחיים קמ

ועשה לו זאת וכן ישראל כיון שראו אהבה גדולה להם מאת השי"ת ע"י הנס הבינו שגם במצרים שהוכבד העבודה עליהם ביותר היה ג"כ אהבה יתירה והנה רש"י ז"ל כתב בפ' וירא על פסוק וירא והנה שלשה אנשים וכו' וירא וירץ וכו' הראשון כמשמעו והשני לשון הבנה ע"ש וכן בכאן וירא הראשון ראייה ממש שראו מצרים מת על שפת הים והשני וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים הוא לשון הבנה מחמת שראה כל אחד ואחד מישראל בעיניהם אשר מתו על שפת הים ע"י הנס שפלטם הים וירא ישראל את היד הגדולה הוא חסדים גדולים אשר עשה השי"ת לישראל שהיו מבינים שגם במצרים שהוכבד העבודה עליהם היו ג"כ חסדים גדולים שהיו צריכין לעשב מר כזה שתכבד העבוד' עליה' וכמדומה לי שקרוב לזה שמעתי מפי הרב בוצינא קדישא החסיד המפורסם מהו' משלם זוסמאן מק"ק אניפאלי'

בספר קדושת לוי על התורה כתב וז"נ החור החיים מקשה דרבותינו ז"ל אמרו שלא ביקש הים לפולטן עד שרמז לו הקב"ה הלא כפי הנראה לעין אין הים סובל דבר מת והנראה בסייעתא דשמיא דמה טעם אין הים סובל דבר מת דמיתה הוא ע"י אכילה מעץ הדעת והים דנא נהנה ממנו לכן אי אפשר לו לסבול דבר מת אף האדמה נתקללה וכו' אבל הים לא חטא כלל לכך אינו סובל דבר מת ודבר מת היינו שקודם מיתה היה חי ועתה מת אינו סובל אבל ברשעים הוא להיפך דרשעים בחייהם קרוים מתים ועל ידי מיתתם הוא להם עלייה דעל ידי שמתים במיתה משונה מתקדש שמו הגדול ברבים אם כן מיתתן הוא חיותן ולמה נא יסבול הים אותם כיון שמיתתן הוא חיותן ואין לך קידוש השם גדול ממיתת הרשעים כמו במצרים שעל ידי זה נתקדש שמו ית' שידעו הכל שהוא הבורא ומחדש העולם ומנהיג כרצונו עכ"ל ודפח"ח ואף אנו נאמר בסייעתא דשמיא עם דבריו הקדושים בסגנון אחד לישב קושית אור החיים ז"ל ועפ"י דברי המדרש בפסוק ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי וז"ל מיד שמע משה להקב"ה והנך לקרוע הים ונא קיבל הים להקרע אמר לו הים מפניך אני נקרע אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי ואתה בששי והלך משה ואמר להקב"ה אין הים רוצה להקרע מה עשה הקב"ה נתן ימינו חל ימינו של משה שנאמר מוליך לימין משה ראה הים הקב"ה וברח שנאמר הים ראה וינס וכו' אמר לו משה מפני מה אתה בורח אמר לו הים מפני אדון חולי ארץ מפני אלוה יעקב מפני יראתו של הקב"ה וכו'

והנה אמרתי פי' הפסוק האותי נא תיראו וכו' אשר שמתי חול גבול לים וכי בכל בריאת העולמות החול הוא נפלא יותר שנתן טעם על המורא לפניו שעשה החול גבול לים דידוע שהש"י ברא כל העולמות בהשתלשלות עד עולם העשיה כדי שיתגלה מדת מלכותו היינו מדת יראה כמ"ש והאלהים עשה כלומר ברא עולם העשיה כדי שיראו מלפניו כי מחמת שהאדם מלובש בגוף ככל נבראי עולם הזה ועולם הזה קיומו בכל הנבראים ע"י יצר הרע כמ"ש חז"ל כשתפסו ליצרא דעבירא אף ביעתא בת יומא לא משתכחי וכל הברואים ממלאים תאותם עם היצר בין איסור ובין היתר כי חין להם תורה אבל האדם בעשותו מעשים של כל הנבראים אכילה ושתיה ומשגל צריך לעשות עפ"י התורה וירא תמיד היינו יראה תתאה שלא יפול למטה למלאות תאותו ככל הנבראים וכשהוא ירא מבקש מהש"י שינצל מהיצר כמו שאמרו יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו נא היה יכול לו שנאמר צופה רשע לצדיק וכו' וע"כ מדת מלכות הוא עולם היראה והוא עולם התפלה ומדת מלכות לית ליה מגרמי' כלום אלא ממליך השי"ת על כל הטובות בין טובת הגוף ובין טובת הנשמה כי אי אפשר לעבוד השי"ת בלעדו ולית לנו כלום רק מה שחננו השי"ת והבחירה נתן לעמו לבחור בדרך הטוב להמליך אותו ית' ולבקש מלפניו שיעבוד אותו ית' או ח"ו להיפך ומחמת שבריאת כל העולמות היו כדי שתתגלה מלכותו ית' על כן הוא ית' משפיל גאים ומגביה שפלים להראות שהוא הממליך מלכים כי לו המלוכה להמליך מי שירצה אף מדריגה שפלה על הגבוהים וכן הראה השי"ת בים שרש"י ז"ל פירש בבראשית ברא אלהים וכו' הא למדת שהמים קדמו לארץ