אורח לחיים יד

עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי. אך להחסרון דביני ביני בטרם הרים אשר נולדים הולכים וגדלים: ואפשר שעל זה כוונו חז"ל באמרם הצדיק אבד לדורו אבד כי הגם שעד שלא שקעה וכו' זרח השמש עכ"ז מה יעשו דורו של אותו צדיק אשר מפיו היו חיים וקיימים: ומתקיימים בהבל פיו העולה השמים ועתה נפשיהם יבשה ואפשר שעל זה אמרו בזוהר הקדוש פרשת לך לך דף פ"ב וז"ל ר"י פתח ואמר צדיק כתמר יפרח וכו' מפני מה הקיש צדיק לתמר מה תמר כיון דגזרין ליה לא סליק עד זמן סגיא אוף הכי צדיק כיון דאתאביד מעלמא לא סליק אחר תחותוי עד זמן סגיא עכ"ל כי הגם שנולד צדיק אחר כמותו הלהן תשברנו אנשי דורו עד אשר ייגדלו ויגיעו לימים אשר יוכלו יונקי שדי הצדיק דמעיקרא להיות יונקים מטובו וניאותים לאורו ומה יהיה באותן הימים שבנתיים באותו חלק הזכות וההצלה והגנה שהגיעו להם מן הצדיק שאבד. גם לזה המציא השי"ת תרופה ונתן בלב עבדיו הנאמנים משרתיו עושי רצונו שיחוקו דבריהם הקדושים למען יהיה לבית ישראל למשען ולרוות נפש שוקקה ונפש המתאווים לשתות מי באר מים חיים והיות כי לפעמים גורמות מדת הענוה להצפין בלב אמרי ה'. ברצות ה' דרכי חיש שיתגלו ויפוצו מעיינותיו חוצה וחכמתו תרנה חוצה כי ה' בעמו רוצה הנה הוא ית' עילת כל העילת וסיבת כל הסיבות מסבב סיבובים עד יגיע ויראה להוציא לאור דברי אלהי' חיים כאשר גזרה חכמתו ית' ויתעלה כה יסובב סיבובים הרבה למען יופיע אור חכמה וחיים להאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים ואף על זה השי"ת פקח עיניו והשביע רצון למען יהיה איש מהיר במלאכתו וירצה לזכות במצות והנה כמו כן אנכי מוכרח לעסוק בדבר מצוה היקרה מאד. יען כי היתה סיבה מאת ה' היתה זאת להתגלגל על ידי זכות להוציא לאור תעלומות וחידושין דאורייתא אשר יצאו בקדושה ובטהרה מפי קדוש ה"ה הוד כבוד אדוני אבי אבי רכב ישראל ופרשיו: ה"ה אבי חורגי מורי ורבי ה"ה הרב הגאון הגדול בוצינא קדישא חסידא ופרישא אספקלריא המאירה המפורסם מוהר"ר אברהם חיים זצוקללה"ה אשר ידוע ומפורסם גוד צדקתו וחסידתו ופרישותו וכל ימיו היה תורתו אומנתו והפליא עבודתו עבודה שבלב זו תפלה כמעט כל יומא זמני' ובעודו בחיים חיותו היתה נפשו של אותו צדיק זללה"ה חפצה וחשקה להוציא לאור חידושיו אשר חננו אלהים להוליד בחכמתו הן בנגלה והן בנסתר יען כי הרב החסיד המחבר זללה"ה לח הניח בנים והוו ליה בנין ומיתו ובהדי כבשי דרחמנא ל"ל ועיין בזוהר הקדוש פרשת וישב דף קפ"ז ע"ב עלייהו כתיב כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את בריתי ועובדי וההיא אורייתא קא מגינן עלי' לההוא עלמא וע"ש בדף קפ"ח ובגין כך בבוקר זרע וכו' משמע שם דעובדי ואורייתא במקום תולדות ועיקר תולדותיהן וכו' ובפרט מי שזכה וזיכה חת הרבים ורבים השיב מעון וזהו לסריסים שנסתרסה ע"א בימיו כדאמרינין בסנהדרין דף צ"ג וכמסקנת הגמ' בב"ב דף קט"ז דתרווייהו ר"י דידי' ור"י בן לוי ס"ל אשר אין חליפות למו וכו' כל שאינו מניח תלמוד עיין שם

והנה אותו צדיק מנעורי גדלני כאב את בנו ממש והשגחתו היתה עלי תמיד לטובה בכל מילי מיטיב הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא והיה לי לאב ולרב מובהק והיה תמיד רצונו הקדיש להניקנו מטובו ולהשפיע עלי מחכמתו ואורו ובטרם נגנז אורו הבהיר הזהיר להוציא לאור חיבוריו אמרתי בוודאי עלי מוטל הדבר לעשות רצון הצדיק דבר שנצטער בו אותו צדיק כל ימיו שיבדרין שמעתתא בעלמא וגמרתי בלבי כי הוא גמילות חסד של אמת עם נשמתו הק' כמ"ש רז"ל ביבמות דף צ"ו בהא דאיקפד ר"י על ר' אליעזר שלח אמר לשמעתתא משמי' בבי מדרשו משמע שם אף בתלמידו שמסתמא כל דבריו מפירבו מובהק הוא משום דכל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז שפתותיו דובבות בקבר ע"ש ובמהרש"א בחידושי אגדות ולמדו שם מפסוק וחכך כיין הטוב דובב שפתי ישנים לכן אזרתי כגיבור חלצי לעשות רצון הצדיק זצללה"ה וכמה יגיעות יגעתי כי דברי קדשו היו מפוזרים ולקטתי באמרים מאמר אחר מאמר לסדר פרשיות. עוד זאת שמתי אל לבי מאמר חז"ל במסכת עירובין דף צ"ד אמר ר"ח אין התורה ניקנת