אורח לחיים קלו

וכעצם השמים לטוהר וז"ל וכעצם כתרגומו לשון מראה עכ"ל וזהו ויהי בעצם היום הזה כיום הזה שהוא יסוד ר"ל מי שמאיר היום הזה בחי' יסוד כדי שיוכל להזדווג והוא בינה הוציא ה' את הוא בחי' מלכות בני ישראל מדת יסוד מארץ מצרים שהיו בלי התגלות ולא היה יכול להיות בחי' הזווג מחמת שבחי' הדעת היה בגלות וע"י נסים ונפלאות נתגלה מדת מלכותו וידעו כולם כי השי"ת הוא הבורא כל העולמות ומנהיגן כרצונו וחפצו כמ"ש למען תדע כי אין כה' אלהינו שפרעה היה כופר מתחילה וע"י המכות נתגלה בחי' הדעת ואז נעשה זווג ו"ה ע"י הדעת וזהו הוציא ה' את בני ישראל ממצרים כו' ואמר על צבאותם כי באמת זהו עבודתינו עד ביאת המשיח במהרה בימינו לעשות זווג בחי' ו"ה יסוד ומלכות חבל במצרים היו ישראל בדיוטא התחתונה כמו שכתוב ואת ערום ועריה ולא היה בהם כח לעשות זווג ומחמת הארת בינה באו בני ישראל בבחי' גדלות תיכף וזהו על צבאותם ותרגום אונקלוס על חיליהון וחיל הוא לשון כח וזהו על חיליהון ר"ל למעלה מכוחם רק שבאו תיכף לבחי' גדלות כנ"ל: פרשת בשלח

ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא. להבין מה בא ללמדנו הלא התורה היא נצחית ומה דהוי הוי ונראה דהנה כתבתי בפ' בראשית על פסוק אעשה לו עזר כנגדו פי' הגמרא בסוכה הללו בוכים והללו בוכים ע"ש והעולה משם שחין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו ולאדם שהוא חלש בתורה ובמעשים טובים אין נותנין לו יצה"ר גדול רק כמו שהוא יכול לכבוש ולכוף אותו כמ"ש רז"ל כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו ומעשה דאביי בגמרא דסוכה יוכיח וזהו שאמר ויהי בשלח פרעה את העם ר"ל שנפשט מחשבת פרעה מן העם כי תרגום ויפשיטו את יוסף ואשלחו ית יוסף כי כל זמן שהיו במצרים משועבד תחת יד פרעה בעבודה קשה היה תמיד עליה' מחשבת פרעה ומלת את הוא כמו מן כמו שפירש"י ז"ל כצאתי את העיר מן העיר ע"ש וכשנפשט מחשבת פרעה מן העם וקבלו עליהם עול השי"ת ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא ר"ל הם קרובים לכנס לקדושה ואינם חזקים באמונתם כשיראו מלחמה ישובו תיכף למצרים ולא היה רוצה השי"ת ליתן להם יצה"ר גדול מכוחם שהיה להם בקדושה וזהו דרך מוסר השמיענו הכתוב לכל אדם שלא יוכל להמלט במחשבתו מי יוכל לעמוד נגד יצה"ר ולכבוש הר הגדול כי בודאי אין נותנין לו יצה"ר גדול שלא יוכל לכבשו וכשבא לטהר וללחום עם יצה"ר השי"ת בעוזרו כמו שארז"ל אלמלא לא היה הקב"ה עוזרו אינו יכול לו שנאמר צופה רשע וכו' ה' לא יעזבנו בידו כו'

ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים: להבין השינוי לשון בפסוק אחד שקרא אותם העם אח"כ בני ישראל ונראה דהנה ידוע בספרים ובזוהר שהעם נקרא ערב רב והנה אמרתי פירש הפסוק וכה תדבקין עם נערותי עיניך בשדה אשר יקצורון וצמית והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים להבין מה שאמר עיניך בשדה והוא לשון מיותר לכאורה והוה ליה למימר והלכת אחריהם וגם מה שאמר מאשר ישאבון הנערים לכאורה הוא מיותר והי' די לומר והלכת אל הכלים ושתית ונראה דכתוב בספרים דגרים אין להם בחי' רוח ונשמה כמו לאיש ישראל רק בחינת נפש בחי' יראה מדרגה התחתונה כמ"ש רז"ל ענותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה הוא מדרגה תחתונה ובחי' יראה מדת מלכות הנקרא מנא דכולא דלית ליה מגרמי' כלום וזהו שאמר עיניך ר"ל בחי' חכמה ובינה הנקרא עינים ר"ל המוחין שלך רק בשדה אשר יקצורון ר"ל מדת מלכות הנקרא חקל תפוחין והצדיקים נקראים מחצדי דחקלא וזהו בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהם ור"ל תקבל השפע מהם כי לך אין כח להמשיך השפע מהעולמות העליונים ולפי שאמרו רז"ל קשים גרים לישראל כספחת לפיכך אמר הלא צוותי את הנערים לבלתי נגעך ר"ל שלא לרחק