אורח לחיים קיח

גלות הדעת ושכחו שם אלהיהם כיון שבא משה שהיה בחי' דעת ואמר בלשון פקוד פקדתי החזיקו באמונה וקבלת אבותם ועל ידי האותות שהראה להם נגלה להם בחי' הדעת לידע שיש בורא הכל ומנהיג כרצונו ומלכותו בכל משלה אף בקליפות וכיון שבאו אל פרעה ולא שמע אליהם ואמר תכבד העבודה וראו שמחמת ביאתם אל פרעה הורע כוחם נחסר מבחי' הדעת שהי' משה מביא להם ע"י האותות ואעפי"כ נשאר בהם האמונה שקבלו מאבות שבלשון הזה יגאלם השי"ת וגם אחר שנחסר מהדעת מפני שהורע כוחם אעפי"כ נשאר בהם קצת בחי' דעת ובחי' דעת הוא בחי' רוח וכיוון שבא משה ואמר להם טובות גדולות שאמר השי"ת והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי לא שמעו אל משה מקוצר רוח ר"ל מבחי' הדעת שנחסר מהם ע"י עבודה קשה שאמר פרעה תכבד העבודה וכו' וזהו מעבודה קשה והנה השי"ת רצה שמשה ימשוך להם הדעת יותר ע"י אמונתם ואמר למשה שיאמר להם שהשי"ת רוצה לעשות להם טובות גדולות ולהמשיך אותם ממצרים בחסדים כמ"ש לעיל ע"כ משכתיך חסד ואם היו שומעין אל משה ונכנס בלבם הטובות הגדולות שרצה השי"ת לעשות להם להוציאם ממצרים ולהביאם לארץ והיה נכנס בלבם אהבת השי"ת ולא היה קושי השיעבוד לעול ולמשא אדרבה היו נהנים מזה ושמחים כדרך האוהב השי"ת שיודע ומובטח באהבת השי"ת עניו שהיסורין הם טובתו כמ"ש רז"ל והשמחים ביסורין עניו נאמר ואוהביו וכו' וכן היה כוונת השי"ת להודיעם חיבתו ואהבתו עליהם שיעוררו גם הם אהבה אליו וישמחו ג"כ בקושי השיעבוד כדרך האוהב אבל כיון שלא שמעו אל משה מקוצר רוח וכו' והאמונה מאבות נשאר בידם אמר השי"ת למשה שיאמר להם דרך צווי וזהו ויצוום וכו' שיאמר להם שע"כ צריכין לסבול קושי השיעבוד מחמת צווי השי"ת כדי שימהר גאונתם והצווי יהיה ג"כ אל פרעה להוציא וכו' ואם לאו ילקה על ידם וידע כי השי"ת הוא המושל ומנהיג וזהו ויצום וכו' צווי לשניהם להוציא את בני ישראל שהם יסבלו קושי השיעבוד כדי שימהר השי"ת להוציאם מארץ מצרים ואל פרעה הוא הצווי שישלח אותם מארץ מצרים

הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן עיין פירש"י ז"ל יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן לומר ששקולין כאחד עכ"ל ונראה לפרש דהנה אמרתי פי' הפסוק ירמי' ל"א כה אמר ה' מצא חן במדבר וכו' מרחוק ה' נראה אלי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד דהנה השי"ת ברא כל העולמות כדי להיטב לברואי' ואמר הרב הקדוש בוצינא קדישא מוה' דוב בער זצלה"ה שזהו המדה נק' חפץ חסד הוא כי כשבא הדל אל העשיר ומרחם עליו וגומל עמו חסד זה נק' איש חסד אבל האדם שחפץ שיבא אליו הדל ויגמול עמו חסד זה נק' חפץ חסד שחפץ בחסד קודם שיבא אליו והשי"ת חפץ לגמול חסד וע"כ ברא כל העולמות כדי לגמול עמם חסד וזה נק' חפץ חסד עכ"ד וידוע שכל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית והנה במצרים היו ישראל רחוקים מהשי"ת כמ"ש ואת ערום ועריה וזהו מרחוק כלומר במצרים שהיו ישראל רחוקים מהשי"ת ואעפ"כ ה' נראה לי משום ואהבת עולם אהבתיך ר"ל אותו האהבה שאהבתי לברוא את העולם אהבתיך ר"ל בשביל אהבתך שאהבתיך כדי לגמול עמך חסד כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית על כן משכתיך חסד ע"כ משכתיך ממצרים במדת חסד ומדת חסד הוא התפשטות חסדים חס דלת אעפ"י שאין ראוי לכך ובשביל זה ברא העולמות כדי להיטב לברואיו וזהו פי' הפסוק כי אמרתי עולם חסד יבנה ר"ל כי אמרתי שיהיה עולם חסד יבנה ר"ל בשביל שמדת חסד יבנה כמ"ש רש"י ז"ל בפ' לך אולי אבנה ממנה לימד על מי שאין לו בנים שאינו בנוי אלא הרוס עכ"ל ר"ל שאין לו כלי שיקבל ממנו השפע וזהו ג"כ קודם בריאת עולמות שלא היה מי שיקבל השפע היתה מדת חסד נק' הרוס וזהו כי אמרתי עולם שיהא עולם הוא חסד יבנה שמדת חסד יקרא בנין ולא יקרא הרוס ויבראו ישראל ויקבלו ממנו השפע והנה איתא בסידור האריז"ל שבמצרים היתה גלות הדעת שלא היו יודעין שהשי"ת ב"ה הוא הבורא ומנהיג כרצונו