אורח לחיים קה

באריכות וכן צריך האדם להתפלל להשי"ת שיציל אותו מן היצר הרע שלא יפול למטה ולמלאות תאותו מתענוגי היצר שבעולם הזה ככל הנבראים באכילה ושתיה ושינה ומשגל כמו שאמרו חז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו וכו' ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו' וצריך להתפלל על זה שלא יפול למטה למלאות תאותו ככל הנבראים שבעה"ז וע"כ נק' יראה תתאה שצריך לירא תמיד שנא יפול למטה למלאות תאותו עם היצר ככל הנבראים שבעה"ז ואז יפרד ח"ו מן הש"י בהליכתו אחר תאות היצר ובשביל יראה זו נבראו כל העולמות עד השתלשלות העולם הזה וע"כ מדת יראה נק' א"ת לפי שהוא כלול מא' היינו מדריגה ראשונה מחשבה ראשונה שקודם בריאת העולמות שהי' בשביל יראה זו עד תי"ו היינו מדריגה תחתונה בריאת עולם הזה והיא סוף מעשה כשנברא העולם הזה ובמחשבה תחלה:

ואם האדם מעורר עצמו ביראה זו שיש לו יראה תתאה שלא יפול למטה בתענוגי היצר ככל הנבראים שבעולם הזה ומבקש רחמים מהש"י שינצל מן היצר ויוכל לעבוד את הש"י כמו שהי' במחשבה קדומה שנבראו כל העולמות בשביל יראה זו אז מעורר החסדים שקודם בריאת העולמות להיטיב לעמו ישראל שיקבלו עליהם יראה זו. אבל במצרים שהיו ישראל בדיוטא התחתונה מחמת עבודה קשה שהטילו עליהם המצרים ובפה רך כמעט נשכח מהם שם אלקיהם היינו שנשכח מהם שצריכין לעבוד את הש"י במדת יראה ולקבל עליו מדת מלכותו ולא לירא משום נברא כי הוא המושל ומנהיג העולם הזה הטבעי כרצונו וחפצו כי מחמת עבודה קשה שהי' תחלה בפה רך נשכח מהם יראת ה' ולא היו יראים אלא ממצרים הנוגשים בהם ורודים אותם ומכים אותם והיו יראים יראת הגוף לבד ככל הנבראים שכל אחד ירא מהדבר המזיק אותו והיו עובדים במדת יראה את הגוף ככל האומות שהם יראים רק מן העונש לדבר המזיק לגוף וזהו פי' שקטרגו על ישראל בים הללו עובדים ע"ז והללו עובדים ע"ז וח"ו שישראל היו עובדין ע"ז כי בודאי לא נשכח מהם קבלת אבותם שהבטיחו לגאול אותם בפקוד יפקוד והוא אלקי אברהם יצחק ויעקב והם שמרו א"ע ולא שינו לשונם כדי שלא יתערבו ח"ו בין המצרים ולעבוד ע"ז שלהם והיה בהם אחדות גמור ולא שינו לשונם כדי שיזכרו שהם נפרדים ממצרים והם עם אלקי אברהם יצחק ויעקב אלא שקטרגו על ישראל בים הלא מדת יראה שנבראו כל העולמות בשביל ישראל שיעבדו את הש"י ביראה זו ונשכחה היראה זו מהם מחמת עבודה קשה שהי' תחנה בפה רך והיה להם יראת הגוף ככל האומות שעובדין את עצמם במדת יראה וזו הללו עע"ז במדת יראה והללו עע"ז במדת יראה כי היא עבודה זרה מאת הש"י שעובדין את עצמם אבל הש"י היה יודע האמת שהם אינם חייבים בזה רק מחמת עבודה שהיה תחלה בפה רך ואח"כ בנגישה גדולה ומכות בגוף הורגלו ביראת הגוף תמיד ונשכח מהם שצריך לעבוד השי"ת ביראה זו וגם היו במצרים בני ישראל הם בחי' המוחין של ישראל הנקראים עיני העדה והם הסנהדרין והם שוטרי בני ישראל אשר שמו נוגשי פרעה על ישראל לרדותן על המלאכה ולהכותם והם סבלו יסורין ומכות על עצמן ולא רצו להכות אחיהם וכמ"ש ויוכו שוטרי בני ישראל וכו' ועיין פירש"י שם ולהם היה מדת יראה בשלימות ככונת הבריאה שהיו יראים תמיד שלא יפלו ח"ו למטה ביראה רעה כמו שראו מהמון עם שהיה להם רק יראת הגוף ח"ו לא יוכלו לעבוד הש"י במדת יראה ולקבל עליו מלכותו תמיד וזה שאמר ראה ראיתי שתי ראיות במדת יראה אחת א"ת מדת היראה שנק' את עני עמי כלומר מדת היראה שהוא בעניות גדול ותכלית השפלות של עמי המון עם של ישראל אשר במצרים והיראה שלהם בעניות ושפלות והוא במצרים ביראת מצרים יראת הגוף כמו יראת מצרים שיראים רק מן הגוף לבדו כי ידעתי את מכאוביו למה היראה שלהם הוא בשפלות מחמת עבודה הקשה שהיה תחלה בפה רך ועיין בסידור בסדר האגדה של האריז"ל הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא וכו' ע"ש ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו וידוע כי הצעקה היא בלב למעלה ממדת יראה וכמ"ש צעק לבם אל ה' והצעקה אשר מכאב לב אינו חוזר ריק' אפי' אם צעק שלא כדין מחמת יסורין של הרודף אותו עונין לו תיכף וכמ"ש במדרש פ' אמור על פסוק שור או כשב או עז וכו' ודורש שם הפסוק והאלקים יבקש את נרדף. וז"ל רב הונא בשם