אור לישרים קנו

נכנסים באזניהם לבא לידי מעשה כי אפשר שהדורסי' אינם נחשבים בעיני ב"ב לחכמים אכן החסרון לדעתי תלוי בבני תורה, כי עתה בעו"ה מקויים מ"ש בסוף גמרא דכתובות דור שבן דוד בא קטגוריא בת"ח וכן דרשו (סנהדרין צ"ח) על הפסוק ליוצא ולבא אין שלום מן הצר הנאמרת על הגאולה העתידה שאפי' ת"ח ששלום ביניהם שנאמר שלום רב לאוהבי תורתיך ופי' המהרש"א בח"א שהן יוצאין ובאין במלחמה של תורה אין שלום מן הצר ופירש"י וכן המהרש"א שהצר הוא היצה"ר הצורר הגדול השולח קנגוריא בת"ח, וכן הוא עתה בעו"ה שאין הלומדים באגודה אחת שמה שזה בונה זה סותר ומה שזה מתקן זה מקלקל ועי"כ נעשה קנגוריא בין התלמידים של זה ובין התלמידים של חבירו וכ"א מספר בגנות חבירו ועי"כ כולם מבוזים בעיני ב"ב ואין דבריהם נשמעים והתקנה שיהיו אוהבים זה לזה היינו שיריבו תחילה ועי"כ נעשו אוהבים וזה מבואר עפי"מ דאיתא בגמרא (קדושין ל') מאי דכתיב כי ידברו את אויבי' בשער אמר רחב"א אפי' אב עם בנו והרב עם תלמידו שעוסקין בתורה בשער א' נעשו שונאים זה לזה ע"י מלחמתה של תורה ואינם זזים משם עד שנעשו אוהבים זל"ז שנאמר את והב בסופה א"ת בסופה אלא בסופו ונמצא אלו יהיה פה בית וועד ללומדי תורה שיבואו לידי פלפול ומלחמתה של תורה אע"ג שבאותו פעם יהיו שונאים זא"ז מ"מ לא יהי' זזין משם עד שיהיו אוהבים זא"ז ויהיו נוחין זה לזה אבל אין פה בעירנו בית ועד ללומדי תורת ותמורתם יש פה בתי כנסיות של ע"ה המה בתי משתאות של שכר וקאפע עד כי חדל לספור, ובזה ראיתי ליישב דברי המשנה בפרקי אבות כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים וכל מחלוקת שאינה לש"ש אין סופה להתקיים איזה מחלוקת שאינה לש"ש זהו מחלוקת קרח וכל עדתו ואיזה מחלוקת שהיא לש"ש זהו מחלוקת הילל ושמאי, והנה כל המפורשים נתקשו בו מה תועלת יש אם המחלוקת קיים והרע"ב פי' דקאי על אנשי המחלוקת ואין הלשון משמע כן דהכי הול"ל סופם להתקיים, ועוד פירש בו פי' אחר ומבלעדיו תי' בו פירושים שונים וכולם דחוקים בעיני ואין להאריך, גם התיו"ט הקשה אמאי לא אמר גבי קרח ב' הצדדים כמ"ש גבי הילל ושמאי ומתרץ משום דמשה היה כוונתו לש"ש ע"ש, ומ"מ אינו מובן דתינח שלא שייך לומר ומשה אבל הל"ל עם משה, ועוד למאי דקאמר קרח וכל עדתו והי' די לומר קרח ועדתו ומלת כל הוא מיותר ועוד למאי קאמר מחלוקת שאינה לש"ש אין מתקיים ופשיטא שאין סופה להתקיים וביותר קשה דקאמר על מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים דכיון שהוא מתקיים אין לה סוף, ועוד הקשה תיו"ט למה נקט דוקא שמאי והילל והלא קודם להילל ושמאי גם כן הי' מחלוקת בין חכמים גדולים, ולדברינו יובן דהנה בקרא כתיב (במדבר ט"ז) ויאמר משה אל קרח ואל כל עדתו שהוכיחן ואמר להן רב לכם בני לוי המעט מכם כי הבדיל אלקי ישראל אתכם וגו' ובקשתם גם כהונה ולא כתיב שם שום תשובה אך כשקרא אח"כ משה לדתן ואבירם השיבו לא נעלה המעט מכם כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר וגו', ואיתא במדרש תנחומא וז"ל כל הדברים האלה פייס משה לקרח ואין אתה מוציא שהשיבו אותו דבר לפי שהיה פיקח ברשעו, אמר אם אני משיבו יודע אני שהוא חכם גדול עכשיו יקפחני בדבריו ואני מתרצה לו בע"כ ויקרא משה לדתן ואבירם משום שאף הם עמדו ברשעתן ולא השיבו ולכך קרא להם ויאמרו לא נעלה וציווה על משה דברי הקנטורין המעט כי וכו' ונראה דהמדרש הוציא דגם דתן ואבירם לא השיבו משו' דהא כתיב שדיבר משה עם קרח וכל עדתו ודתן ואבירם בכללן ולא נאמר שהשיבו שום דבר אלא ע"כ שאף הם עמדו ברשעתן ולא השיבו כדי שלא ינצחן משה רק ע"י שליח ששלח משה לקרא לדתן ואבירם אמרו לא נעלה וציוו אליו דברי מחלוקתן ונמצא שאעפ"י שאחר שדיבר משה אל קרח וכל עדתו לא השיבו ונתנו סוף למחלוקתן מ"מ לא נתקיים הסוף כי הדרו והתחילו באמרם המעט כי העליתנו וגו' וע"כ שדתן ואבירם הם בשם כולם התחילו לקנטר דהא בתר הכי כתיב ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך והיינו דקאמר כל מחלוקת שאינו לש"ש אין סופה להתקיים כי הדרו והתחילו ואיזה מחלוקת שאינה לש"ש זהו קרח וכל עדתו ר"ל שקרח וכל עדתו נתנו סוף למחלוקתן איש מהם לא נעדר ואפי"ה לא נתקיים הסוף של המחלוקת רק חזרו והתחילו כולם מדכתיב אתה וכל עדתך וממנו למדו לכל המחלוקת שאינה לש"ש שאעפ"י שנתנו סוף למחלוקתן אין סופה להתקיים כי הדר יתחילו עד שינערו בעלי מחלוקת