עונג יום טוב שלג

חלק חשן משפט סימן קטז הרמ"א ז"ל כתב בח"מ (סימן רנ"ז) דהמקדיש שדה מעכשיו ולאחר מיתה או לאחר שלשים יום לא קדוש כלל וראיתי להגאון בעל קצה"ח שם והגאון ר"ע זצ"ל שתמהו עליו מאוד דהא הדברים לקוחים מתשובת הרשב"א ז"ל (סימן תקס"ג) שכתב שם וז"ל אבל הקדש בדק הבית אני אומר שהמקדיש שדהו להקדש בדק הבית מעכשיו ולאחר מיתה או מעכשיו ולאחר שלשים יום לא אמר כלום לפי שכל הנותן לחבירו מעכשיו ולאחר מיתה או מעכשיו ולאחר שלשים יום קיי"ל גופא קני מהיום ופירי לאחר מיתה אבל לגבוה והקדש א"א לאמר כן לפי שא"א שאילן של הדיוט יונק משדה הקדש אא"כ שייר מקום היניקה והראיה מהא דשלהי המוכר את הבית ר"ש. אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה ותני עלה מ"ט הואיל ויונקין משדה הקדש כו' אלמא כל כמה דלא שייר מקום היניקה בפירוש אי אפשר שינקו מהקדש וכל שכן זה שמשייר כל הפירות וא"ת ומה ראית לבטל כל ההקדש מפני שיור זה אדרבה נבטל השיור מפני ההקדש הלא הי' הקרקע בחזקת בעלים וכיון שאתה צריך לבטל אחד מהם אוקי ממונא בחזקת מאריה וכדגרסינן בירושלמי גבי פלוגתא דרבי ורבנן באומר זה גיטך מהיום ולאחר מיתה דרבי סובר מגורשת דתנאה הוי ורבנן סברי מגורשת ואינה מגורשת דמספקא להו אי תנאה הוי אי חזרה הוי וגרסינן התם בירושלמי אף בהפקר כן אינה מופקרת שא"א לומר שיהא השדה הפקר לאחרים והפירות לבעלים וכיון שכן הרי ההפקר בטל לגמרי ואע"ג דגבי גט מגורשת ואינה מגורשת לא דמי דהתם כיון דמספקא לן אי תנאה הוי אי חזרה אזלינן לחומרא וחולצת ולא מתייבמת דאפילו תנאי לא יועיל ואתה צריך לבטל אחד מהן אוקי ממונא בחזקת מארי' וכדאמרינן בירושלמי שכתבנו עכ"ל: וע"ז תמה הקצה"ח על הרמ"א שכתב דהמקדיש מעכשיו ולאחר ל' לא קדוש כלל דכיון דהרשב"א למד דין זה מהירושלמי מדין הפקר ולרבי דתנאה הוי השדה מופקרת ולרבנן הוי בדין ספק תנאה או חזרה הוי וזה שייך רק אם חזר בו בתוך שלשים דאז מספקינן דילמא חזרה הוי הואיל וקדוש רק לאחר שלשים ויכול לחזור בתוך שלשים דאוקי ממונא בחזקת מארי' ואמרינן דחזרה הוי ובהכי מיירי הרשב"א ואזיל לטעמי' בנדרים (דף ל') שהביא הר"ן בשמו דמהני חזרה במקדיש לאחר ל' אבל אם לא חזר בו הוי הקדש אף אם חזרה הוא וכן תמה הגרע"א זצ"ל על הרמ"א ז"ל גם תמה הקצה"ח (בסימן רנ"ח) על דברי הירושלמי דמאי נ"מ בין רבי לרבנן לפרש"י בקידושין (דף נ"ט) דהא דאמרינן דלרבי תנאה הוי היינו מעכשיו אם לא אחזור בו עד שלשים יום א"כ אם חזר בו אף לרבי לא הוי הפקר ואם לא חזר בו קודם שלשים גם לרבנן הוי הקדש דאף אם נימא דמספקא לן במה שאמר ולאחר שלשים דכוונתו שיחול לאחר שלשים וחזר בו ממה שאמר מעכשיו מ"מ הא חל לאחר שלשים כל זמן שלא חזר בו. ומזה הביא ראי' לשיטת הרשב"א ז"ל שהביא הר"ן בריש פרק האומר בקידושין דלרבי דסובר תנאה הוי לא מהני חזרה כלל משום דפירוש תנאה הוי אם יחי' ליום שלשים ולא היה כוונתו שיוכל לחזור עד שלשים והוי פלוגתא דרבי ורבנן לענין הפקר בחזר בו בתוך שלשים וכ"ז הוא שלא כדעת הרמ"א ז"ל שסתם דבריו וכתב דמקדיש מעכשיו ולאחר שלשים לא קדוש כלל דמשמע אף אם לא חזר בו: אבל מאוד אני תמה על דבריהם ז"ל דאיך פירשו בדעת הרשב"א שסובר במקדיש מעכשיו ולאחר ל' דקדוש ויכול לחזור בו דהמעיין בלשון הרשב"א ז"ל יראה שאין דבריו סובל פירושם כלל וכלל שהרי כתב לא אמר כלום ולשון לא אמר כלום ודאי משמע דאפילו אם לא חזר בו תוך שלשים לא מהני: לכן נראה לי ברור בעזהי"ת דסובר דגם בלא חזר בו לא אמר כלום וטעמו דכיון דאם אמר בהדיא שמקדיש הגוף מהיום ופירי לאחר מיתה אין בדבריו כלום משום דא"א לפירות לינק משדה הקדש א"כ אם אמר מעכשיו ולאחר ל' נמי לא אמר כלום לרבנן דרבי דכמו דסברי דמספקא לן אי תנאה הוי או חזרה ותנאה הוא מעכשיו אם לא אחזור בו בתוך שלשים לשיטת רש"י ז"ל או אם אחיה כל שלשים לשיטת הרשב"א ז"ל. ה"נ הא איכא לספוקי שמא כוונתו שמקדיש או מפקיר גוף מהיום ופירות לאחר מיתה או לאחר שלשים דהא כוונה זו מישתמע טפי בלשון מעכשיו ולאחר שלשים כדאמרינן בב"ב (דף קל"ו) אמתניתין דהכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דפריך וכי כתב מהיום ולאחר מיתה מאי הוה הא תנן מהיום ולאחר מיתה גט ואינו גט ואם מת חולצת ולא מתיבמת ומשני התם מספקא ליה אם תנאה הוי או חזרה הוי אבל הכא הכי קאמר לי' גופא קני מהיום פירא לאחר מיתה ופירש רשב"ם ז"ל וכיון דאיכא למימר הכי לא נתכוין לא לתנאי ולא לחזרה ומפקינן ממונא מיד בעליו מהאי טעמא דהכי משתמע טפי וקני הבן גופא מהיום ופירי לאחר מיתה וא"כ כיון דגבי קרקע איכא לפרושי גופא מהיום ופירי