עונג יום טוב שכו

סימן קיג שאלה נסתפקתי בעושה שליח להפריש תרומה וחלה ועשה שליח שליחותו אי מהני שאלה בזה ומי ישאל על הפרשה זו הבעלים או השליח: תשובה לכאורה יש להביא ראי' דלא מהני שאלה בהקדש שחל ע"י שליח ולא מהני מה שהשליח ישאל עליו מהא דאמרינן בבכורות (דף כ"ה) דמייתי שם ברייתא דפרה אדומה שהיו בה שתי שערות שעיקרן מאדים וראשן משחיר גוזז במספרים ואינו חושש אע"ג דגיזה אסור בקדשים של בדק הבית מדרבנן משום דפרה לא שכיחא ולא גזרו בה רבנן ופריך וליחלה וליפקה לחולין וליגזזה והדר ליקדשה ומשני דמיה יקרים וליעבד כשמואל דאמר הקדש שוה מנה שחללו על שו"פ מחולל ומשני אימר דאמר שמואל דיעבד לכתחילה מי אמר וא"כ אכתי קשה לישאל הגזבר על הקדישו שהרי הוא הקדישה וקנה אותה. א"ו דכיון דהגזבר הקדישה בשליחותן של ציבור וכבר עשה שליחותו לא מצי למשאל עלה: מיהו זה אינו ראי' כלל דהא א"א לישאל עלי' דהא לקחה בדמי הקדש ואם ישאל על הקדישה של פרה הרי המעות קודש למפרע ויש איסור ביד המוכר שהמעות בידו וגם על הלוקח שהוציא מעות הקדש לחולין ולא נתחלל על המעות שום דבר דשאלה עוקר הדבר למפרע ואפילו אם המעות עדיין בעין ביד המוכר מ"מ הא כל המוציא מעות הקדש בשוגג לחולין ונתנה לחבירו מעל וכיון דבשוגג מעל ודאי נמי דאם לקח מקח במעות הקדש ונמצא המקח טעות נמי מעל דבכל דוכתא דשוגג כמזיד טעות נמי כמתכוין דמי ואם ישאל על ההקדש הרי מעל למפרע אבל היכא דמהני שאלה אפשר דהשליח מצי שאיל ואין ראי' משם ואף אם נימא דהלוקח לא מעל משום דהא דהמוציא מעות הקדש בשוגג לחולין הוא דווקא אם לא היה כאן אלא הטעות שהי' סבור שהמעות חולין והם הקדש בזה רבי רחמנא מעילה אבל אם לקח מקח והי' טעות בקניה שהמקח בטל אין כאן מעילה כיון שהמקח חוזר וכהא דאמר בב"מ (דף צ"ט) גבי משאיל קורדם לחבירו דאי משאיל מצי הדר בי' ליכא מעילה וה"נ כיון שהמקח חוזר ליכא מעילה וא"כ הכא גבי פרה ליכא מעילה גבי לוקח ולא גבי מוכר כ"ז שהדמים בידו מ"מ אם יוציא המוכר הדמים לצורכו ודאי דאז מעל המוכר ולהכי א"א לשאול על זה: ונראה לי דודאי א"א לומר דבאמת לא מהני שאלה בתרומה שהופרש ע"י שליח דא"כ בפסחים (דף מ"ו) דקאמר כיצד מפרישין חלה בטומאה ביו"ט ר"א אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה ור"י אומר לא זהו חמץ שמוזהרים עליו בב"י ובבי"מ וקאמר התם בגמרא דפליגי בהואיל דר"א סובר אמרינן הואיל ואי בעי מיתשיל עלה כדידי' דמי ועבר עליו בב"י וא"כ א"א דע"י שליח ליכא שאלה אמאי לא מוזכר הך תקנה שיתרום ע"י השליח ודוחק לומר דמיירי בגוונא דליכא אינש לשווי' שליח. וכ"מ בנדרים (דף נ"ט) דפריך והרי תרומה דאי בעי מיתשיל עליה ותנן סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין תרקב הא למאה תעלה ומוקי לה בתרומה ביד כהן ופריך והא קתני סיפא אם היתה טהורה תמכר לכהן והוצרך לחזור מסברתו הראשונה ולחלק בין תרומה לקונמות דקונמות מיקרי דבר שיל"מ משום דמצוה לאיתשולי עליה אבל תרומה לא מיקרי דשיל"מ דלאו מצוה הוא לאתשולי עליה ואם נימא שהתרומה שהופרש ע"י שליח לא מהני שאלה אמאי לא מוקי לה בהופרש ע"י שליח דלא מיקרי דשיל"מ א"ו דגם ע"י שליח מהני שאלה: וא"כ יש לעיין דאם ישאל המשלח על התרומה מה מהני שאלתו כיון דהוא לא נדר ואף דשלוחו תרם ונדר בשבילו מ"מ כיון דהוא לא חשב ולא דיבר כלל לא שייך לומר גביה אבל אחרים מוחלים דברו ולשאול על עשיית השליחות וודאי דלא מהני דאנן שאלה על הנדר או על ההפרשה בעינן כדכתיב לא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לו דברו ולא על עשיית השליח [וכ"כ הרמב"ן ז"ל בחי' גיטין פרק השולח בהא דאמרינן שם בנודר ע"ד רבים אין לו הפרה אבל לדבר מצוה יש לו הפרה דדוקא כי האי מצוה דמיקרי דרדקי יש לו הפרה דאנן סהדי דאדעתא דהכי לא אדרוהו אבל במצוה אחרת אין לו הפרה כיון שע"ד רבים נשבע. וא"ת יהיו נשאלין עליו כיון שאינן מושבעין אינן נשאלין עליו ועוד דאיהו למיסר עליו שוינהו שליח ולא למשרי לי' הלכך אין חרטתם כלום עכ"ל והביא דבריו