עוללות אפרים ד

עין בעין במראות הלילה ולראות במו אופל אל יום חושך וערפל וזאת תורת העולה על רוחו לאמור על מה אנחנו יושבים פה ימים רבים ואחינו כל בית ישראל הלא בארץ לא להם הם רועים זכרנו את הדאגה אשר עברנו בה בשער הדאגים זה ימים רבים דאגנו על גאולתינו ועל פדות נפשנו אשר נשכחה כמת מלב מעת אשר הושבנו במחשכים כמתי עולם אין אומר ואין דברים בלי נשמע קול מבשר ישועה על הגאולה ועל התמורה ויקר פדיון נפשנו וחדל מעשות הפסח פסוח והמליט ועל מה עשה ה' ככה לאיש ישראל אשר המלך ה' צבאות חפץ ביקרו הלא המה בני ציון היקרים ותיקר נפשם בעיני ה' וזאת היתה לפנים בישראל. ועתה נעשה זולל מיקר ויקר בעיני ה' המותה לחסידיו וישליך בשר חסידיו לחיתו ארץ זרה הלאה ויגרשהו וילך מכל פינה ומשני עבריהם מזה ומזה נפילים היו בארץ נע ונד המבלי אין גברים בישראל נשתה גבורתם היו לנשים אם אבותינו אכלו באיסור ואינם מדוע שיני בנים תקהנה ואם יחכה האל ית' לחננכם מאחר שהוא חפץ והם חפצים מי מעכב ואם בבכי יבאו ובתחנונים יובילם הנה תמיד קול צוחה בראש כל חוצות על שבר בת ציון וכבר כלו כל הקיצים ועבר בציר כרם ה' וכלה קיץ המזבח ואנחנו לא נושענו. הנה אנכי הדל באלפי יושב ותוהה כל הימים גם בלילה לא שכב לבי ורעיוני יוצאים דחופים ומבוהלים ובעיני יפלא את אשר אני רואה העם נפוצים רטושים נטושים על פני ארצות העמים איש אל עבר פניו ילכו סחור סחור על המחיה ועל הכלכלה ואין איש שם על לב אין דורש ואין מבקש עד מתי קץ הפלאות המתרגשים לשעות מתרגשות ובאות כי נסך ה' רוח תרדמה על יונתו חמתו המשולחת חוץ לטבע זה שלש רגלים שלחם ה' ביד פשעם ולא הכין לבו ולא נאמנו בברית ה' עתקו גם גברו חיל ועינינו תראנה רואות וכלות מאין יבא עזרינו האוזר ישראל בגבורה כאשר ידבק האזור אל מתני איש גבורותיו ונוראותיו בהיכל עלי עשור ועלי נבל כאחת הנבלים יחוגו וינועו וכל האזרח בישראל ישבו במבוכות ארוכות וחזקות מריב לשונות ומן הכח והאנקה הצעקה צעקת האפיקורסים אשר פיהם מלא שחוק וצחוק עשה אלהים לנו ולמולדתינו לאמור היש לכם אב בשמים ואח לצרה יולד העוד אביכם שבשמים חי רב פעלים פועל ישועות בקרב עמו וכדברם יום יום הלא תכלם כנסת ישראל כסתה כלימה פני הארץ אילו העשירים בתורה וחכמה וכל חכמתם לא עמדה להם להשיב לאפיקורוס המגדיל פיו ביום צרה צר כחם להשיב ימינו אחור כי לא ניסו רוב חכמינו באלה להשיב חורפו דבר ובסיבה זו היינו כמשחיר פנים מכלימות ורוק יעטו חרפה וכלימה ממבקשי רעתם ולא ראיתי כעת למצוא סיבה על מה עשה ה' ככה כי בלי ספק צדיק ה' ואנחנו הרשענו. אך ראיתי למצוא סיבה על שכל איש מישראל לא חלה ולא מרגיש ואין איש מבקש סיבתו ומה שלבי אומר וגו' שההעדר בא מצד ג' כיתות. הכת האחת הם העשירים פני הארץ אשר חשוקיהם כסף ומלאו אמתחותיהם כסף כאשר יוכלון שאת ורובם שרוים בשלוה ורחוק מהם בקשת הישועה כי אין להם מחסור דבר כי בעמל אנוש אינימו. הכת השנייה הם הריקים ופוחזים ההולכים בשרירות לבם הרוג צאן ושחוט בקר ויתר החמדות גם מרשעים כאלו רחוקה הישועה כי בזמן ההוא תגלה ותראה שבר פושעים וחטאים ומה להם לבקש לקרב יום אידם הכת השלישית הם חכמי הדור ומנהיגיו חלק לבם זה מזה ולעולם אינן בהסכמה אחת והם מתקנאים זה בזה ומצד זה אינן מתאחדים בכנופיא לתקן פירצות הדור ויותר האמת והאמונה לבדו ואיש אין בארץ לבא עליו כדרך כל הארץ ויתר העם נפוצו איש לאהליו וכל איש הולך בשרירות לבו והטוב בעיניו יעשה כי תמיד הוא מראה מ"ט פנים טהור על השרץ שבידו המטמא והמדמע קודש בחול וחול בקודש והיה כצדיק כרשע כקטון כגדול והנה עיניכם הרואות כי מידינו היתה זאת לנו ולא ה' פעל זאת כי מפי עליון לא תצא הרעות ואין רע יורד מלמעלה כי אם אנחנו נסים לקראת המים המאררים כמעשה ארץ מצרים שנאמר בהם ומצרים נסים לקראתו וריחק ה' את האדם לסיבת היותם מרוחקים זה מזה אכן נודע סיבת ישיבתינו במו אופל ונגלה עון אפרים

הלא טוב אמנה מראש שנער לימוד הבבלי ממעונות אריות שבחבורה אשר חברו אל עמק של הלכה לגלות ספוני טמוני מטמוני התורה למחפשיה ולדורשיה כי טוב ה' לנפש תדרשנו תבקשנו ותלך לדרוש את ה' ואותו יום יום ידרושון דרוש וקבל שכר זה דור דורשיו אשר נשא אותם לבם בחכמה כי העיר ה' את רוח כל איש אשר ידבנו לבו איש אשר רוח בו שיוכל להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד ברוח עצה וגבורה ישיש עלי אורח ישרים סלולה ודרך הקודש קרא לה לבל יתעו עוד אוילים מדרך פשעם ותמיד עומדים על הפרק להכריז בחיל וכח להשמיע בחוץ קולם בהתאסף ראשי עם יחד על משמרתם יעמודו לחזק בדק בית ישראל כי רב הוא ולהסיר משוכת חדק מכרם ה' צבאות בית ישראל אשר גודרי אבניו נהרסו כי השתות אשר עליהם הושתת העולם יהרסו ולא יבנו ותחת אשר נקראו נטורי קרתא עיר ההרס יאמר להם וברוב גאונם יהרסו קמי מצב העם ויתר דלת העם נפוצו איש לאהליו ישראל להיות סורר ומורה בביתו הוראות ושם שם לו חוקים לא טובים ומשפטים בל ידעום ה' לישראל ואין אומר השב וזאת לפנים בישראל שרועי ישראל אשר בידם שבט המוסר מידי שבת בשבתו ירימו כשופר קולם קול חוצב להבות אש דת למו קול שובר ארזים לשבר לבות האנשים אשר כגובה ארזים גבהם לא ישובו מפני כל ושח רום אנשים האומרים ידינו רמה והיום הזה תאמרנה הסרים מאחר הגדולים חקקי לב יגלו מזימות לבבם להשיב לכל מוכיח על פניו יענו לאמר הלא כל העדה כלם קדוש יאמר להם ומדוע יתנשא אחד לקום מתוך העדה וחרב חדה לשונו שלופה מתערה להכות אכץ בשבט דן וחרב פיפיות בידו להגיד לבית ישראל