אור פנימי על תלמוד עשר הספירות טז:עט

והעולמות נתעלו באופן זה כי ז"א עולה במקום שהוא עתה מקום א"א. וכו'. כי כמו שז"א דאצילות יצא תחילה רק בבחינת ו"ק חסר ג"ר, וזה נחשב בו לקביעות, וג"ר שהשיג אח"כ נחשב בו לבחינת תוספות שאינם קבועים בו. כן עד"ז בבחינה הראשונה נאצלו בי"ע בבחינת ו"ק שבהם, כי הבריאה יצאה במקום ז"א דאצילות, שהוא בחינת ו"ק, וכן היצירה יצאה במקום נוקבא דז"א המלביש מחזה ולמטה, שאז אין לנוקבא רק בחינת ו"ק וחסרה ג"ר. ונבחן זה לבחינת הקבועות דבי"ע, לולא החטא דאדה"ר שהורידם למטה מפרסא. ועתה בשעה חמישית דערב שבת קדושה נתוספה בהם, כנ"ל בד"ה משעה. והשיגו בי"ע מוחין דבחינת תוספת, דהיינו ג"ר שבהם. כי ז"א עלה למקום א"א, ונוקבא במקום אבא, דהיינו או"א עלאין, ושם הולידה הנוקבא המוחין לעולם הבריאה, וכיון שהמוחין דבריאה נאצלו מאו"א עלאין כי שם עלתה הנוקבא, וכל הנאצל מן או"א עלאין נבחן לישסו"ת, וע"כ נעשה אז עולם הבריאה במדרגת ישסו"ת דאצילות, והשיגה הג"ר שלה. ועד"ז האצילה הבריאה מוחין לעולם היצירה שע"י המוחין ההם נעשה היצירה למדרגת ז"א דאצילות, כי כל היוצא ונאצל ממדרגת ישסו"ת נבחן למדרגת ז"א, ואז השיגה גם היצירה את מוחין דג"ר שלה. ועד"ז האצילה היצירה מוחין לעולם העשיה, ומתוך שהיצירה היא עתה במדרגת ז"א נעשו המוחין דעשיה במדרגת הנוקבא דאצילות, המלבישה לז"א מחזה ולמטה שלו אב"א. כי היא מדרגה השניה אחר הז"א. ונמצא עתה עשיה במצב עולם יצירה שבבחינה הראשונה, אשר ג"ר דעשיה מלבישים הנוקבא דאצילות, ושש תחתונות שלה נשארו תחת הפרסה ומלבישים לשש ראשונות דעולם הבריאה של עכשיו. והוא מטעם כי הנוקבא דאצילות עצמה במקום עליתה, נמצאת ג"כ מלבשת את הז"א רק מחזה ולמטה, כי ז"א עלה במקום א"א, ונוקבא לא עלתה עמו שם, אלא שנשארה באו"א, ומלבשת לז"א מחזה ולמטה. ע"ד שנתבאר לעיל בבחינת הראשונה, בשש תחתונות דיצירה ע"ש.