אור הישר (ירושלמי) מד

שם כלום למדו תרומה גדולה לא מתרומת מעשר אלא כאן להלכה כאן למעשה, ע' נועם ירושלמי דמאי פ"ה

שם בעי הוא בר נש מיתן ממון ומיקרייא מהימן, כ"ה גרסת הק"ע וע' בת' מהר"ח או"ז סי' פ"ו

ה"ה הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין מה אנן קיימין אם קסבר בהן שהוא חולין ויש פיגול בחולין כו', ע' בת' אחיעזר חי"ד סי' ד' וע"ע בנועם ירושלמי תרומות פ"ח

שם אלא כן אנן קיימין ביודע בהן שהן קדש וסבור לומר שמותר לפגל בקדש כו', ע' בת' מהרש"ם ח"ב ס"ס קנ"ז ובמש"כ בחידושי לזבחים ק"ח ע"ב

ה"ו רבי אבין בעי כשנכנסה לחופה ולא נבעלה ושלחה לבית אביה והגדילה מהו שתאכל בתרומה נישמעינה מן הדא על גב חופתה הראשונה, ע' עמק יהושע סי' ט'

ה"ז בראשונה גזרו שמד על יהודה כו' נמנעו מליקח התקינו שלא יהא סיקרוקין ביהודה, ע' בת' דבר אברהם סי' א' וע"ע ברכי יוסף חא"ח סי' קל"א סק"ד

שם תני חכירי בתי אבות אין בהן משום סיקרוקין היורד משם חוב ומשם אנפרות אין בהן משום סיקרוקין כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' יו"ד

שם א"ר יהודא בן פזי מכריזין והולכין ארבע שבתות לאחר שנים עשר חדש, ע' בת' הריב"ש סי' שפ"ח וסי' ש"צ

שם הן אומרים בידינו ליקח והלוקח אומר לאו א"ר יוסי לעולם השדה בחזקת הבעלים שהממ"ח עליו הראיה, ע' אור שמח פ"י ה"ג מגזילה

ה"ח א"ר יוחנן מפני חייהן. הנה הכא משמע דקאי ע"ד בן בתירה אבל בבבלי מוכח דקאי על כלל משנתנו דהא התם קבעו דבריו על סיפא דפעוטות מקחן מקח כו', וע' בספר המקח לרב האי גאון שער שלישי ובת' הריב"ש סי' כ'

ה"ט מילתיה דריב"ל שהוא מדבריהן דא"ר יהושע מימיי לא ברכתי לפני כהן ולא הנחתי לברך ישראל לפניו, ע' בס' תורת רפאל ח"א סי' י"א. שם עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום, ע' מיוחסות סי' קפ"ו

שם שלא תאמר איש פלוני מגלה עריות ושופך דמים והוא מברכנו אמר הקב"ה ומי מברכך לא אני מברכך שנאמר ושמו את שמי על ב"י ואני אברכם, ע' בספר האשכול ח"א סי' ט"ו ובאור זרוע ח"א סי' קי"ב ושם ח"ב סי' תי"ב

שם מערבין בבית ישן א"ר אבין ובדיור ישן היא מתניתא, ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' ח'

ה"י ר' זעירא בעי קומי ר' מנא מתניתא בסתם הא בפרושא לא א"ל וסתמו לאו כפירוש הוא כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' ל"א

שם רבי פנחס בעי במה קנסו במקום שזורעין ואוכלין או במקום שזורעין ולא אוכלין מה נפיק מביניהון ראו אותו לוקח מן הסירקי אין תימר במקום שזורעין ואוכלין ראו אותו לוקח מן הסירקי אסור כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' כ"ד

שם מה ישראל אומרים להן ברכנו אתכם בשם ה' לא דייכם שכל ברכות שבאות לעולם בזכותנו הן באות כו', ע' כפתור ופרח פמ"ז. פרק ששי

ה"א בכל אתר את אמר התקבל כזכה הכא את אמר התקבל כהולך שנייה היא שזכין לו לאדם שלא בפניו התיב ר' שמי הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש אני אומר שמא חזרה בה, ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' ס"ב ובעונג יו"ט סי' קמ"ו וסי' קמ"ח קמ"ט ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' נ"א וע"ע בת' הר"ן סי' מ"ג ובאור שמח פ"ו ה"ח מגירושין ובס' תשובות לשואל סי' כ"ח ובחוט המשולש בתשובותיו של הגאון ר' הלל ז"ל סי' א'

שם תמן התורה זיכה אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה, ע' באור שמח פ"ג הט"ו מגירושין ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח וחאה"ע ס"ס י"ד

ה"ב ר' אלעזר שאל חצירו של שליח מהו שתיעשה כידו, ע' מל"מ ושעה"מ רפ"ו מגירושין

שם ניסית בין היא בין אביה אם יש בה דעת היא לא אביה, ע' שעה"מ פ"ב הי"ח מגירושין

שם איזו היא קטנה שהיא צריכה להתגרש א"ר יוחנן כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו והיא מוציאה אותו לאחר זמן, ע' בס' אור גדול סי' מ"א

ה"ג מתניתא דלא כר"א ברם כר"א לעולם אינה מגורשת עד שיאסר לו אל תגרשנה לי אלא במקום פלוני כו', אולם בבבלי מחלק דברישא לא פליג ר"א משום דאיהו מדעתיה מגרש קפיד איהי דבע"כ מתגרשת מראה מקום היא לו, ולכאורה קשה הלא אפילו גבה דידה דמתגרשת בע"כ משכחת דין קפידא לענין ממון כתובתה, עפ"מ דתנן בכתובות ק"י ע"ב נשא אשה בקפוטקיא וגרשה בא"י נותן לה ממעות א"י אבל אם הגירושין היו בקפוטקיא צריך ליתן לה ממעות קפוטקיא, ולפ"ז בחפצה לקבל הגט דוקא ממקום שהמטבעות שוקלות יותר, ולזה בהכרח שהוא קפידה גם גבה דידה, וע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' פ"ב ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רפ"ד

וי"ל דודאי סתמא דמתניתין דהכא ס"ל כסתמא דמתניתין דכתובות שם דבתר שיעבודא אזלינן, וא"כ לעולם הולכין בזה אחר מקום הנישואין כדאמרו שילהי כתובות שם, ויש להאריך בזה לפ"ד התוס' שם ד"י ע"א ד"ה הואיל וד"ה נותן לה ואכ"מ.