אור הישר (ירושלמי) מג

ירושלמי פאה רפ"ה ובס' תורת רפאל ה' שבת סי' כ"ג

ה"ד בניו מה הן היוצא בשן ועין בניו עבדים והיוצא משום ייאוש בניו בני חורין כו'. ע' אור זרוע ח"א סי' תשנ"ט

שם א"ר אבהו פתח לנו ר' יוחנן פתח ר"מ בדה לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד, ע' בת' ברית יעקב סי' ע"ב

ה"ה מצא מציאה ביום של רבו של רבו ביום של עצמו של עצמו ולית מחר בעי יעבדה ליה למריה, ע' קצוה"ח סי' רמ"ט סק"ב ובבאר יצחק סוף חא"ח

שם מי שחציו עבד וחציו ב"ח קידש אשה אין חוששין לקדושין דכוותה גירש אין חוששין לגירושין כו', ע' עמק יהושע סי' י"א ובת' חיים שאל ח"ב סי' מ"ג אות י"א

ה"ו ר' שמואל בר נתן בשם ר' חמא בר חנינה בנוי שחזר לסורו הוה, ע' בת' הרשב"א ח"ו סי' י"ז ובווי העמודים לס' יראים סי' ט' אות ה'

ה"ז מפני מה אמרו המוציא משום שם רע לא יחזיר כו', אילו הייתי יודע שהדברים בדאים אילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזירין. ע' בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' י"א וביש"ש יבמות פ"ב סי' י"ט ובאבני מלואים ס"ס יו"ד

ה"ח מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום איילונית לא יחזיר כו' אילו הייתי יודע שאשתי יולדת אילו היה אדם נותן לי באשתי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל והוולד ממזר, ע' אור זרוע ח"א סי' תקצ"ז

ה"ט טעמא דר"מ והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה הקיש עבדים לאחוזה כו', ע' רמב"ן ומגילת אסתר לסה"מ ל"ת רכ"ז

שם והא מסייעא לר"מ והארץ לא תמכר לצמיתות לחולטנות א"ל כל גרמא אמרה דהיא מסייעא לר"ש לא תמכר הא אם נמכרה חלוטה היא, עמש"כ בחידושי לזבחים קי"ד ע"ב

שם אע"ג דר"מ אמר אין קנין לעכו"ם בא"י להפקיעו מן המעשרות מודה שיש לו בה קנין נכסים כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קל"ב קל"ג ובנועם ירושלמי פאה פ"ד ובת' ר' בצלאל אשכנזי סי' א'

שם על דעתיך דאת אמר קנה קרקע יחפור בה בורות שיחין ומערות א"ל התורה אמרה ושב לאחוזתו בעיינו, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' למ"ד ובאור שמח פ"ג ה"ח מה' עבדים

שם כל עמא מודיי שהוא מביא מה פליגין בקרייה ר"י אמר מביא וקורא רשב"ל אמר מביא ואינו קורא, ע' עמק יהושע סי' ט"ו. פרק חמישי

ה"א כרמו פרט להקדש מה אנן קיימין אם בשהזיק ואח"כ הקדיש כו', ע' אור שמח פ"א ה"ב מנזקי ממון ושם רפ"כ מה' מלוה

שם אלא כן אנן קיימין באומר הרי עלי מאה מנה להקדש והלך הוא והזיק שלא תאמר אילו נזקין ומלוה בעדים הנזקין קודמין וכא קודם הנזק להקדש לפום כן צריך מימר כרמו פרט להקדש, ע' אור שמח פי"ז ה"א מה' אישות

ה"ב ר' יוחנן בשם ר' ינאי אין נפרעין מנכסי יתומים קטנים אלא בשטר שהריבית אוכלת בו וי"א אף לכתובת אשה א"ר אימי מפני מזונות כו' וי"א אף לגזילה ולניזקין, פ' אם אביהם גזל או הזיק אז נזקקין לפרוע מן היתומים, והנה במה שאמרו בזה וי"א משמע דת"ק לא ס"ל דנפרעין מיתמי דגזלן ומזיק, וקשה אדרבה באלו סברא יותר לגבות מן היתומין. דכל טעמא דאין נפרעין מן היתומין מפרש ר"ה בריה דרב יהושע בב"ב קע"ד ע"א משום אימר צררי אתפסיה אבוהון לבע"ח ע"ש, משא"כ גבי גזלן ומזיק ליכא למימר הכי, זולת אם נימא דעבד תשובה ופייסיה לניזק או לנגזל, וא"כ יצמח לנו דין חדש דדוקא כשהיה שהות בין הגזילה וההיזק למיתתו דאפשר למתלי בהכי, משא"כ כשמת סמוך לגזילה והיזק וע' בתוס' ב"ק ל"ט ע"א ד"ה ור' יוחנן ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רנ"ז ובת' מהר"ח או"ז סי' צ"ט

ה"ג ר' אבין בשם רבנין דתמן אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה אצל שמעון ר' יוסי בי ר' בון בשם רבנין דתמן אין לך יורד ברשות וידו לעליונה אצל ראובן, ע' אור שמח פ"ט ה"ז מגזילה

שם ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי והלך לוי ונתנה מתנה ליהודא ובא שמעון וטרפה מיהודא כו', ע' אור שמח פ"ט ה"ט מה' גזילה ושם פי"א ה"ד מה' מלוה

שם תמן תנינן מנה לאבא בידך אין לו בידי אלא חמשה דינרין פטור מפני שהוא כמשיב אבידה א"ר לעזר תקנה תיקנו בו כדרך שתיקנו במציאה דתנינן המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם, וקשה מה הוסיף ר"א על המבואר בשתי המשניות, הרי במשנה שבועות ל"ח ע"ב גבי מנה לאבא בידך דפטור משבועה, ביארו במשנה גופה מפני שהוא כמשיב אבידה, הלא הורו בדבריהם אלו על משנתנו דגיטין דבה מבואר בהדיא שהוא מפני תיקון העולם, וממילא מובן דגם בשבועות הוא משום תקנה

ועוד קשה מדוע היו צריכים בשני המקומות אל התקנה תיפ"ל דפטור משבועה בתרווייהו מטעם מגו, ומגו דאורייתא כדכ' התוס' בכתובות י"ח ע"א ובגיטין נ"א ע"ב ד"ה וראב"י ובשבועות מ"ב סוף ע"א ועמש"כ בחידושי שם וצ"ע כעת

ה"ד אתם פרט לשותפין אתם פרט לאפוטרופוס אתם פרט לתורם את שאינו שלו כו', ע' עמק יהושע סי' כ"א.