אור הישר (תנ"ך) ט

משום דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק וכה"ג בירושלמי שם, כ' נמי הרמב"ם בפ"ט הכ"א מה' נדרים שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע והרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם ע"ש, וע' רמב"ן פ' דברים בפסוק אחיכם בני עשו ובמג"א סי' תקצ"א סק"ז ובח"ס חא"ח סי' קס"ה וצ"ע

ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. וקשה הלא מה שחזרו שניהם היתה רק משום ברית כרותה לשפתים כדאמרינן במו"ק י"ח ע"א, אבל באמת הלך אברהם לשחטו ולהעלהו לעולה על המזבח, ואיך אמר בפשיטות גמורה לכתחילה. ואני והנער נשובה אליכם, ואפשר דזאת הרגיש רש"י ז"ל, וכתב נתנבא שישובו שניהם ע"כ, ובע"כ דגם נבואה זו היתה שלא בחשבון, דאל"כ בטל הנסיון, אלא כוונתו דרוח הקדש דיבר מתוך גרונו ונתנבא, ולא ידע לשם מה נתנבא, כנלע"ד ועמש"כ בחידושי למו"ק שם

ויעקוד את יצחק בנו. פירש"י ידיו ורגליו מאחוריו הידים והרגלים ביחד היא עקידה, ע' רש"י שבת נ"ד ע"א ד"ה רישא וסיפא ובמפרשי המשנה למס' תמיד רפ"ד ובמפרשי הש"ס שם דף ל' ע"ב ודף ל"א ע"ב וברמב"ם ולח"מ פ"א ה"י מה' תמידין. חיי שרה

וכל טוב אדוניו בידו. פירש"י שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם, וכ' הרא"ם וז"ל אבל יש לתמוה איך עשה זה אברהם והלא קיים כה"ת כולה ואפילו עירובי תבשילין כדאיתא ביומא וא"כ איך העביר הנחלה מישמעאל ובני קטורה ונתנה ליצחק והא אמרינן בפרק נערה שנתפתתה שיננא לא תהוי בי עבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא ושמא י"ל שאני הכא דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע עכ"ל, והגאון בעל הלבושים בלבוש האורה הביאוהו ע"ש. ובעצם הקושיא כבר הקדימום רבותנו בעלי התוס' עה"ת בפסוק דלהלן כ"ה ה' ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק

והנה בחידושי לכתובות נ"ג ע"א כתבתי בזה דמתנה בחייו איננה בכלל העברת נחלה והארכתי שם קצת, אולם כ"ז בנוגע למקרא דלהלן משא"כ הכא בשטר מתנה שכתב ליצחק ע"י אליעזר בלא"ה אינו דומה לכל מעבירי נחלה הפרטיים, דשאני הכא דאברהם רצה שמבנו זה תבנה כלל הישראלי לדורות עולם, וראה שהזיווג מבנות הכנעני בלתי מוכשרות להעמיד כזאת, ולכן שלחו לארצו ולמולדתו משום שידע דדוקא מהן ראוי להניח אבן פנה ליסוד קדוש ונשגב כזה, והיינו מאי דפירש"י שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו