אור הישר (תנ"ך) פ

אמנם זהו רק לר"מ דדריש לקרא כר"א ור"י ואליביה פירש"י כנ"ל, אולם לדינא הא קיי"ל כרבנן דר"א שם דכ"ז דהכי קאמר רחמנא עשה סוכה בחג, וכדפסקינן דאפילו בסוף יום שביעי עושה סוכה. וע' כ"מ פ"ו הט"ו מה' סוכה ובט"ז ר"ס תרל"ז ובביאור הגר"א שם. שפטים

והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם וגו'. ולכאורה מדוע כפל בכתוב את האיש או את האשה. ונלע"ד משום דחיוב סקילה בזה הוא בין על הניסת מעצמו כן על הניסת מאחרים. כדתנן בסנהדרין ס"ז ע"א האומר אעבוד אלך ואעבוד נלך ונעבוד, וכמו דמסית בסקילה כמ"כ הניסח כדפירש"י שם ס"א ע"א בד"ה האומר אעבוד וז"ל משעה שהסיתוהו ונתרצה חייב מיתה דנפק"ל לקמן מלא תאבה ולא תשמע הא אבה ושמע חייב מיד ע"ש. והנה כמה פעמים המובן בפסוק תיבת את כמו עם ויתהלך חנוך את האלקים, את האלקים התהלך נח, ריבך ריב את רעך, והנני משחיתם את הארץ פירש"י עם הארץ שאף ג' טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו, וכן הרבה, ומעתה ניחא דראשית המקרא קאי על האיש או האשה הניסתים מעצמן, אבל סוף המקרא מוסב אם הם מוסתים ע"י אחרים. על אלו קאמר את האיש היינו עם האיש הם מסיתיו. או את האשה עם האשה גם מסיתיה וסקלתם וגו'

לא תטע לך אשרה. בסנהדרין דף ז' ע"ב סמיך אהאי קרא דמעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה בישראל שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ א"ר אשי ובמקום שיש תלמידי חכמים כאילו נטעו אצל מזבח שנאמר אצל מזבח כו', וברמב"ם פ"ג ה"ח מה' סנהדרין סמיך אקרא דלא תקים לך מצבה וע"ש במפרשים

והנה ע"פ דבריהם אלו אפשר להמתיק אגדה מפליאה בפ' חלק ק"ב ע"ב דקאמר ר' יוחנן אין לך כל תלם ותלם בארץ ישראל שלא העמיד אחאב עכו"ם והשתחוה לו וע"ש קי"ג ע"א והנה אף שהיה להוט מאד אחרי ע"ז, מ"מ קשה לאמר על אחאב דדרש שמונים וחמשה פנים בתורת כהנים כדאמר שם ק"ג ע"ב, דלפ"ז היה ג"כ בעל מוח, איך אפשר שיעשה מעשה שטות מופלגת כזו להעמיד צלמים על כל תלם ותלם בכל רחבי ארץ ישראל וילך אצל כל אחד ואחד להשתחות לפניו, אמנם ע"פ הנ"ל י"ל שהשתמשו בדבריהם אלו במליצות תלמודיות, שבכל מקום שראה ישוב וקבוצת יהודים העמיד שם דיין שאינו הגון שהוא כנוטע אשרה בישראל, ואותו הדיין היה מרים על נס לפני המון העם לתת לו פרנסה בריוח וכבוד דהוא כמשתחוה לו, וכן עשה בכל רחבי ארץ ישראל בנטיעת אשרות