אור הישר (תנ"ך) סז

דמיניה ילפינן באמת לדינא, וקרא דדינו לבקר משפט עשה לעיקר. באופן דלע"ד גם טפל לא יוכל להיות לדיני נפשות, דאיהו איירי בדיני ממונות כדכ' התוס' בסנהדרין י"ט ע"א, וממקומו הוא מוכרע כדמסיק הנביא בדבריו והצילו גזול מיד עושק וצע"ג. פנחס

ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים. ופירש"י לידתה במצרים ואין הורתה במצרים כשנכנסו לתוך החומה ילדתה והיא השליכה מנין שבעים כו' ע"כ, ועפ"ז תתפרש לשון הכתוב בפ' ויגש כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים. פי' השלמת המנין ל שבעים היתה במצרים היינו ע"י לידתה בין החומות וזהו מש"כ מצרימה. וזה מתאים עם מש"כ הרשב"ם בב"ב ק"כ ריש ע"א וז"ל ולידתה בין החומות כלומר בתוך מצרים. והרא"ם בפ' ויגש כתב וז"ל מפני שנולדה בין חומותיה טרם בואם מצרימה ע"ש, וכבר השיג על דבריו במהרש"א לב"ב קכ"ג ע"ב

והנה בקונטרס האחרון לס' תולדות אדם מהג' ר' יחזקאל פייוויל ז"ל המספר מגדולת הגאון הצדיק ר' זלמן אחי הגר"ח זצ"ל מוואלאזין נאמר כי חכם אחד ביאר לפני הגר"ז תיבת אותה בפסוק זה, כי זו אשתו של לוי ושמה היתה אותה, והגר"ז דחה לפירוש זה משום דמלת ילדה היא בלא מפיק הא ומלת אותה היא במפיק הא, ולפי פירוש החכם היה צריך להיות בהיפוך רק אם קבלה היא נקבל ע"ש, אולם ברבותינו בעלי התוספות עה"ת הנדפס עתה כתבו בפירושם כי אשתו של לוי אותה שמה ע"ש, ולפ"ד הגר"ז קשה כנ"ל וצ"ע

יפקד ה' איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם. תניא בספרי אשר יצא לפניהם לא כדרך שאחרים עושים שהם משלחים חיילות והם באים לבסוף, אלא כשם שעשה משה שנאמר ויאמר ה' אליו אל תירא אותו כי בידך נתתי כו', אולם אכתי איכא למידק על כפל הלשון של ואשר יוציאם ואשר יביאם, אכן ההסבר בזה דהנה שר הצבא ינהיג מחנהו וקברניט הספינה ינהיג את ספינתו, והחילוק שבין שני המנהיגים, הראשון ינהיג את מחנהו ע"פ רצונו והם מונהגים ממנו רק לפי דעתו הפרטית, לא כן מנהיג הספינה, בעוד שהוא מנהיג הוא מונהג מהנוסעים ללכת דוקא במקום שהם רוצים, לכן בקש משה רבינו אשר יוציאם, שהוא יוציאם ע"פ רצונו ואשר יביאם ג"כ רק ע"פ דעתו כי אם לא כן הוא מונהג ולא מנהיג

ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. שמעתי מפי הגאון ר' יעקב יוסף ז"ל כשנתקבל מעיר זאגר לווילנא למ"מ דמתא שדקדק בדרשתו מדוע לא