אור הישר (תנ"ך) לד

תצוה

ואכלו אותם אשר כופר בהם. הנה הרמב"ם בסה"מ מצוה פ"ט ובהלכותיו ריש פ"י ממעשה הקרבנות. סמך על מקרא זה המ"ע דאכילת כהנים מחטאות ואשמות. אמנם רש"י בפסחים נ"ט ע"א כ', דהאי קרא הוא המקור למ"ע דאכילת קדשים בין הנאכלים לכהנים בין הנאכלים לישראל ע"ש וזה בלתי מובן לע"ד דהא האי קרא במלואים כתיב, ולפ"ז אפילו אי אוקמינן לאכילת קדשים דכהנים, תקשה אליבא דשמואל דס"ל במנחות י"ט ע"ב דלא ילפינן דורות משעה. כדהעירו התוס' ביבמות ד"מ ע"א, ורש"י בא עוד לחדש דהאי קרא קאי גם לאכילת קדשים קלים הנאכלין לישראל, ולפנינו בקרא מסיק בהדיא כי קדש קדשים היא עד דמשו"ה נפסל בלינה עד בקר ראשון הרי דדוקא בקדק"ד ובאכילת כהנים הכתוב מדבר, וביותר תקשה מה דרש"י סתר א"ע, דבברכות מ"ח ע"ב כתב דאכילת זבחים היא מ"ע מקרא דוהבשר תאכל דכתיב בפ' ראה, ועמש"כ בחידושי שם וצ"ע כעת. תשא

ורחצו אהרן ובניו ממנו וגו'. בזבחים כ"א ע"א איבעיא להו מהו לקדש ידיו ורגליו בכיור ממנו אמר רחמנא ולא בתוכו א"ד אפילו בתוכו כו', ולכאורה איכא למידק הלא גבי מעקה דכתיב נמי כי יפול הנופל ממנו. ודרשינן בספרי ובב"ק נ"א ע"א בפשיטות ממנו ולא בתוכו. היינו שאם הרה"ר גבוה מן הגג עשרה טפחים ונפל מתוכה לתוכו פטור. הרי דתיבת ממנו אתא לאפוקי בתוכו, ומדוע לא נימא כמו דפעולת הנפילה נתמעטה בתוכו, כמ"כ פעולת הקידוש אם נעשית בתוכו לאו כלום היא משום דכתיב ממנו

וי"ל דהתם משום דאיכא שתי רשויות לגבי הנפילה, היינו אם הגג גבוה מרה"ר וכן להיפוך, ובכ"ז כתיב ממנו בע"כ דבזה גלי רחמנא דסובב על תיבת לגגין דבו דיבר הכתוב ולאפוקי אם הוא להיפוך. משא"כ הכא דקרא איירי רק בפעולת הקידוש שתהיה ע"י מי הכיור. ולזה סובל ג"כ לאמר בתוכו, דהא הקידוש הוא מהמים שממנו. ואפשר לאמר ג"כ להיפוך דקרא קפיד שהקידוש צריך להיות מן המים היוצאים ממנו. אמנם אכתי איכא למידק האי ממנו מבע"ל למעוטי כלי חול כדאמרינן שם כ"ב ע"א, וע' מש"כ בחידושי לקמן פ' תצא בפסוק כי יפול הנופל ממנו

וידבר ה' אל משה לך רד כי שיחת עמך וגו'. בברכות ל"ב ע"א דרשו רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי ע"ש, הנה בב"ק צ"ב ע"א א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא