אור הישר (תנ"ך) לב

שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו', בחגיגה דף ד' ע"ב אמרינן רב הונא כי מטי להאי קרא יראה יראה בכי אמר עבד שרבו מצפה לראותו יתרחק ממנו דכתיב כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, ויש לדקדק טובא מ"ש דהש"ס תלי בכייתו דרב הונא על הקרי והכתיב דכתיב יראה וקרינן יראה, דמשמע דאי היו שוין הקרי והכתיב אז לא היה לו על מה לבכות, ומדוע לא קאמר דכי הוה מטי לקרא דשלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה'. בכי משום דחרבה בית מקדשנו וגלינו מארצנו ואין אנו יכולים לעלות ולראות כו', ונראה דבזה הליטו חז"ל אגב אורחייהו רעיון חדש. להראות דגם בזמן שביהמ"ק היה קיים ולעיני בשר נתראו העולים לרגל לאלפים ורבבות, אולם הבוחן כליות ולב של כל אחד ואחד ידע כי אי אפשר למדוד מצוה זו לכולם במדה אחת, כי הצדיקים הגמורים שבדור השתוקקו באמת לקיום המצוה, ובכל הזמן מרגל לרגל היו מבקרים בדיר הבהמות לבחור המשובחות לעולת ראיה וקרבן חגיגה, והיו מיחדים הכסף מע"ש להוציאם בירושלים בימי הרגל, והיו מקדימים בבואם ומאחרים בצאתם, ומהם שלא היו מדקדקים כ"כ רק קיימו את המצוה כדין אבל לא בזהירות וזריזות מרובה כראשונים, ויש שאע"פ שגם המה באו אבל המצוה היתה עליהם לטורח גדול, ואם היתה להם שום טצדקי איך להפטר מנסיעה זו היו עושים. אבל באין ברירה הרי בע"כ מצוה דאורייתא היא ובהכרח קיימו אותה, ויש שגם על המצוה לא היו חוששים רק לא לכבוד הוא לו שלא להיות נמנה בין הבע"ב החשובים שבעיר שכולם נוסעים והוא ישאר לבדו בביתו, או בני ביתו היו מכריחים אותו, ויש שנסעו בשביל מסחר להפגש שם עם סוחרים גדולים ורבים מכל המינים ומכל רחבי ארץ ישראל, או לעניני שידוכין עבור בניהם ובנותיהם וכהנה, ולפ"ז אף שכולם נתאספו ובאו ירושלימה האם היתה ראויה השפעת הקדושה והשראת השכינה להשפיע על כולם בשוה, הרי ודאי לכל אחד ואחד לפי הכנתו לשפע הקדושה, במדה זו היתה הקדושה חלה עליו, ורעיון זה טמיר ונעלם בקרי וכתיב דכתיב יראה וקרינן יראה דדרשינן מיניה ריש חגיגה "כדרך שבא לראות כך בא ליראות מן השכינה" ע"ש וד"ל

ולפ"ז מדוקדק מאד מה דרב הונא בכי על הקרי והכתיב דיראה יראה, משום דבזה הוא תלוי נשמת כל הרעיון דמצות עולי רגלים, משא"כ בעצם הכתוב דשלש פעמים בשנה יראה בזולת הקרי והכתיב אין כ"כ על מה לבכית, מפני אלו דלא הוה ניחא למרייהו דבר בואם לרגל גם בשעה שהיו עולים, ואדרבה עליהם אמר הכתוב כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, והן הם הגורמים למנוע גם את המצוינים לקיים מצוה זו בשלימות, הרמוזים לשבח בקרי וכתיב דיראה יראה שהם כעבדים דרבם מצפה לראותם, ובשביל הגרועים יתרחק גם מהמשובחים כנ"ל

את מספר ימיך אמלא. ביבמות ס"פ החולץ אמרינן דמנשה שאל מישעיה משה