אור הישר (תנ"ך) כג

תורת ה' בפיך בשעה שהוא תדיר בה, וכ' בפ"מ וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו כו' ע"ש, והוא כדפירש"י בברכות ד"כ ריש ע"ב ע"ש, וכן מדויק מלשון הש"ס ס"פ לולב הגזול דקאמר קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין ע"ש, והאי שמירה היינו שמירת הגוף בטהרה, והיינו נמי מה שפירש"י בסוכה שם לשמור תפילין שלא יכנוס בהן לביה"כ ע"ש, ואינו סותר לפירש"י בברכות שם דשמירת הגוף הוא ניהו נמי שמירת התפילין, ולהכי אין זה ענין לקטן שהגיע לחינוך כמש"כ התוס' בברכות ד"כ סוף ע"א, דהכא לאו בחינוך תליא מילתא אלא בזריזות הקטן לשמירת עצמו בטהרה כשהוא מעוטר בתפילין, ולפי שלדבר כזה אי אפשר לקבוע זמן בהחלט דהא אפילו גדול שאינו יכול לשמור גופו בטהרה פטור מן התפילין כדאמרינן בחולין ק"י ע"א, משו"ה נהגו העולם כדעת הרמ"א ס"ס ל"ז בשם העיטור דהאי קטן דוקא שהוא בן י"ג שנים ויום אחד וע"ש במפרשים מה שהביאו בשם הב"ח ומהר"ש הלוי ז"ל, וע"ע בתוס' ערכין ד"ב ע"ב ד"ה אביו לוקח ובמה שהארכתי בחידושי שם

והנה אהאי קרא קאמר בהקדמת תקוני זהר ליוורנו דף ט' ע"א וז"ל ובגין דא בקשורא דתרווייהו מאן דשח שיחה בינייהו דאיהי שיחת חולין עבירה היא בידו כו', ולכאורה אמאי ל"ק כלשון הברייתא במנחות ל"ו ע"א סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו, ומדוע הוסיף איהו באמצע דבריו דאיהי שיחת חולין, ונלע"ד דהלכתא גבורתא אשמעינן בזה לפשוט חקירת האחרונים דאם קודם שהניח תפילין ש"ר שמע מאחר שבירך על תפילין של יד אם מותר לענות אמן ולא נקרא הפסק, ובת' פמ"א ח"א סי' נ"ט כ' דפשוט הדבר אצלו כביעתא בכותחא דמותר, ובת' דבר שמואל סי' קמ"ב פסק דלא יענה אמן, ובחידושי הגרע"א לאו"ח סי' כ"ה ס"ט נטה לדעת הדבר שמואל ודלא כהפמ"א ע"ש, והשתא מיתור הלשון של התקוני זהר שכ' דאיהי שיחת חולין. אפ"ל בכוונתו דוקא שיחת חולין אבל אמן יענה כדעת הפמ"א, ובכ"ז צע"ק מסי' כ"ה ס"י וע"ש בט"ז ובחידושי באר שבע למס' סוטה מ"ד ע"ב

ובהא דאמרי אביי ורבא לא סח מברך אחת סח מברך שתים, דרש"י פי' דהני שתים הן, שנכללת להניח שבירך על של יד עם על מצות שבירך על ש"ר ושיטת ר"ת דכשלא סח מברך על ש"ר אחת וכשסח מברך על ש"ר שתים להניח ועל מצות, וכן הביאו התוס' במנחות שם בשם השימושא רבה וע' רז"ה שילהי מס' ר"ה ובר"ן שם, והגר"א ז"ל בסי' כ"ה ס"ק י"ז כ' דזה תליא בחילופי הגרסאות בגמרא, דלגרסת ספרים שלנו חוזר ומברך א"א לפרש אלא כפי' תוס' ולגרסת הרי"ף והרמב"מ דלא גרסי חוזר אלא מברך ע"כ כדפירש"י והביא בשם הרשב"א בתשובה דלא גרסינן חוזר, וע' מה שהאריך בזה בהעמק שאלה לשאילתות פ' בא סי' מ"ה אות ד', והנה לפנינו עתה נדפסו חידושים המיוחסים להרשב"א מה שלא היה עוד לפניהם, ושם האריך במנחות ל"ו הרבה והקשה מאד על שיטת