אור הישר (תנ"ך) כ

שמות

וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. בב"ב ק"כ ע"א אפשר בת מאה ושלשים שנה וקרא לה בת דאמר ר' חמא ב"ר חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ונולדה בין החומות דכתיב אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים והורתה שלא במצרים ואמאי קרו לה בת א"ר יהודא בר זבידא מלמד שנולדו בה סימני נערות נתעדן הבשר נתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו, והנה ע"פ סוגיא זו נתבאר הכתוב באר היטב, וילך איש מבית לוי היינו עמרם שהיה בנו של קהת שהיה אחד מבני לוי, ויקח את בת לוי ממש בתו של לוי כדפי' הרשב"ם, ר"ל דרק עליו נופל לאמר לשון מבית לוי היינו ממשפחתו, אבל היא היתה בת לוי ממש, והשתא קשה מה מקום לקושית הש"ס ואמאי קרו לה בת כו', הלא בהכרח היה צריך לאמר בת לוי להורות שהיתה בתו של לוי ממש ולא רק ממשפחתו כנ"ל וצ"ע כעת. וארא

וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל אברהם וגו'. הנה הדקדוקים בפרשה זו רבו למאד וראשון לראשונים דבפסוק זה פתח בדבור שהוא קשה וסיים באמירה רכה וכמ"כ אלקים הוא דין וה' הוא רחמים, וכבר הרגישו חז"ל ואמרו שדבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה הרעות לעם הזה כמובא ברש"י ע"ש, ואף שבדבריו אלה ראה השי"ת סנגוריא על בניו כיאות למנהיג הדור, ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו הרגישו בלשון הכתוב בפסוק זה כי הוא מקרא חידוש ובלתי מבואר שם מה חידוש יש בזה, ובכלל צריך להבין מדוע הפסיק מספורי המכות והתחיל בענין השייך לישראל ע"פ ההבטחה לאבותיהם

לכן לולא דברי חז"ל היה נראה דבזה יש חידוש במקרא דגם אחרי שבעיניהם ראו גבורות ה' ונפלאותיו אשר עשה להכות באויביהם מכות גדולות ונאמנות כאלו, בכל זה לא האמינו בו ולא בטחו בישועתו, וסופו הוכיח על תחילתו כדכתיב ולא שמעו אל משה והוא בעצמו העיד לפני השי"ת הן בני ישראל לא שמעו אלי, והבוחן לבבות ידע מראש כי לא יאבו לצאת ממצרים וכדהביא רש"י ר"פ בשלח עה"כ וחמושים עלו בני ישראל דאחד מחמשה יצאו וד' חלקים מתו בשלשת ימי האפילה ע"ש, ולפ"ז על מגן המה כל הנסים במכות מצרים אם לא ירצו לצאת, ומעבר מזה הלא הבטיח השי"ת דאחרי ועבדום וענו אותם יצאו