אור הישר (תנ"ך) קנז

אסתר א' ד'

בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו. במד"ר א"ר לוי בגדי כהונה גדולה הראה להם כו', ובמגילה י"ב ע"א א"ר יוסי ב"ר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה כו', והנה אף דבגמרא הוא משום ריב"ח ובמדרש משמיה דר' לוי מ"מ בכל אחד מהם נוכל לאמר יגיד עליו רעו. דגם כוונת ר' לוי במה שהראה להן הוא ע"י לבישה. וריב"ח דקאמר בגדי כהונה נמי דעתו על בגדי כהן גדול, וכ"מ לימוד הגז"ש דתרווייהו ילפו מדכתיב תפארת גדולתו והתם כתיב לכבוד ולתפארת, והאי קרא בבגדי כהן גדול נאמר. וע"ע מש"כ בחידושי למגילה שם. א' י"ב

ותמאן המלכה ושתי לבא בדבר המלך במגילה י"ב ע"ב פריך הש"ס מכדי פריצתא הואי דאמר מר שניהן לדבר עבירה נתכוונו מ"ט לא אתאי א"ד יוסי בר חנינא מלמד שפרחה בה צרעת במתניתא תנא כו', וקשה דבמדרש ובפרקי דר"א פרק מ"ט תניא מה שהיא בעצמה השיבה לו ע"י השליח אם אבוא ויראו אותי שאני כעורה יבוזו לך בשולחנך ואם יראו אותי שאני יפת תאר יחמוד אותי אחר מן הקרואים שלך ע"ש. ולפ"ז מה מקום לחכמי הש"ס לחפש טעמים ולאמר מצד הסברא מדוע לא באה, הלא עצם סברתה בטעמא הוא, ואם היתה קבלה כזאת לחכמי הש"ס שפרחה בה צרעת וכדומה, א"כ מה מקום להברייתא בפדר"א לאמר שהשיבה אם אני יפת תואר כו' הלא אם פרחה בה צרעת בטל יפיה וצ"ע.