אור הישר (זבחים) פב

מתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם, ומשו"ה הוכרח רש"י לנקוט גבי נגעים קרא דמתן שבע מן השמן דכתיב ביה לפני ה', משא"כ מתן שבע מן המים החיים, דנתינתו היא על המטהר, ואינו ענין למתן שבע דמעכבות בכל מקום

רש"י ד"ה ואם לא. והכי מפרש בסדר יומא דשיריים מ מעכבין איכא בינייהו כו' ע"כ, ע"ל נ"ב ע"ב ובירושלמי יומא פ"ה ה"ו

תוד"ה לא נצרכה, אור"ת דבהנהו כו"ע מודו שהמקרא והמסורת שניהם משמעותם אחד כו', ע' בהתוה"מ ויקרא סי' רכ"ד

תוד"ה לסמיכה, ותימא להאי תנא סמיכה מנא ליה, ע' בסוגיין תוד"ה אביי בסה"ד ולקמן נ"ב ע"א תוד"ה לימד ובמש"כ בחידושי שם

תוד"ה לא השני, בסה"ד ובמסרת כתב קדמאה כתיב את תניייא לא כתיב את, כ"ה גרסת השטמ"ק ע"ש, ועיינתי במסורה אשר לפנינו בפרשת כהן משיח ומצאתי כתוב בזה"ל, קדמאה וטבל הכהן את אצבעו בדם תניין וטבל הכהן אצבעו מן הדם עכ"ל, ובפרשת פר הע"ד בפסוק וטבל הכהן אצבעו כתוב שם חסר את ע"ש

ולפ"ז תהיה גרסת התוס' כך, ובמסרת קדמאה כתב את תניינא לא כתב את, ופירושו, ובמסרת, כך נכתב, קדמאה, היינו פרשת כהן משיח, כתב את, תניינא הוא פר העלם דבר, לא כתב את

ע"ב אמין שבאצבע. הא דמרבינן אותו מתיבת את הסמוך לאצבעו, להיותו כמו דכתיב עם אצבעו, אשכחן כה"ג ברש"י ר"פ נח בפסוק והנני משחיתם את הארץ עם הארץ שאף ג' טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו ע"ש, וזו היא נמי דרשת שמעון התימני לעיל ל"ב ע"ב, מנין שיהיו ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט ת"ל ושחט את בן הבקר לפני ה' שוחט את בן הבקר יהא לפני ה'

שם בדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא, כה"ג גבי מי חטאת תנן בפרה פי"ב מ"ה, כמה יהא במים ויהיה בהם כדי הזייה כדי שיטבול ראשי גבעולין ויזה, והיינו דאמרינן לקמן צ"ג ע"ב ובמנחות ד"ז ע"ב, התם מ"ט דכתיב וטבל במים ה"נ הא כתיב וטבל בדם, וע' מל"מ פ"ד ה"ח ופ"ה ה"ט ממעה"ק

שם וטבל ולא מספג ואיצטריך למכתב וטבל ואיצטריך למכתב בדם כו', וכן בתו"כ איתנייהו להני תרי דרשות ביחד, משום דשתיהן שלובות ומחוברות דאיצטריך לתרווייהו כדאמרינן הכא

אמנם יל"ד דהכא דריש להו לאת בדם וטבילה כדכתיבין כולהו בחד קרא, ובתו"כ שם שייר לדרוש אמין שבאצבע מתיבת את. זולת אם נימא דמאן דדריש מתיבת את אמין שבאצבע, בע"כ דס"ל כמאן דדריש את בשרו את הטפל לבשרו, וה"נ את אצבעו את הטפל לאצבעו כדפירש"י, והאי תנא דתו"כ ס"ל כשמעון העמסוני דלא דריש את, וע' פסחים כ"ב ע"ב רש"י ד"ה את לא דריש, אולם להאי תנא יל"ד אם אין לו בכלל שום דרשה להכשיר אמין שבאצבע, ואתיא ההיא דרשה בפלוגתא, וצ"ע כעת

שם מזבח קטרת סמים ל"ל כו', ע' בגבורות ארי ליומא בקונטרס המלואים לדף נ"ח ע"ב

שם ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן כו', ע' טו"א מגילה ד"כ ע"ב. שם מה להנך שכן מכפרין על עבירות מצוה ידועה, כה"ג לעיל ל"ט ע"א ובתו"כ ויקרא חובה פרשה ג' ושם סוף פרק ו', וע"ל נ"ב ע"א תוד"ה ומה ובמש"כ בחידושי שם

רש"י ד"ה את להכשיר אמין שבאצבע כו' דאיתרבי מאת אצבעו את הטפל לאצבעו, עמש"כ בחידושי לעיל בסמוך. רש"י דיה בדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא כו' למעוטי קבל פחות מכדי טבילה בכלי זה ופחות מכדי טבילה בכלי זה ועירבן והכי מפרש לה במנחות ד"ז ע"ב כו', ע' בראב"ד לתו"כ ויקרא חובה פרשה ג'

רש"י ד"ה מספג מקנח בדופני הכלי כו', ע' בהתוה"מ ויקרא סי' רט"ז

תוד"ה ומה. והאי ק"ו דהכא לא מצי למימר התם כו', ע"ל נ"ב ע"א בשטמ"ק אות ט'

דף מ"א ע"א שהושוו מעשים למעשים, גרסת רש"י שיושוו וכ"ה בדק"ס

שם חטאתם אלו שעירי עכו"ם שגגתם זה פר הע"ד ש"צ כו', ע' ספרי פ' שלח ובהתוה"מ שם סי' ל"ז

שם החטאת לרבות שעירי עכו"ם, בשטמ"ק מוחק תיבת לרבות, והוא ע"פ גרסת רש"י דהכא דגריס אלו שעירי עכו"ם, וכ"ה גרסת התוס' במנחות נ"ו ע"א

ע"ב ותנא דבי ר' ישמעאל מפני מה נאמרה פרוכת הקדש בפר כהן משיח ולא נאמר בפר הע"ד ש"צ כו', בירושלמי תענית פ"ב ה"א הוזכרה דרשה זו בשם אמוראים

שם כגון שנתן את הקומץ במחשבה והלבונה בשתיקה קסבר כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה ע"כ, וכן להיפוך אמרינן בחולין ל"ט ע"ב הוכיח סופו על תחילתו, והסברא בזה דכל פעולות האדם הנעשות בדבר אחד, נמשכות ממקור מחשבה אחת אל תכלית מיוחד. רק החילוק הוא דאם תחילת הפעולה היתה מבוררת ע"י דבורו, כמו הכא ובמנחות ט"ז ע"א ובשבת צ"א ע"א, בזה אמרינן דאף אם סוף פעולתו היתה בסתמא, מ"מ כל העושה על דעת הראשונה הוא עושה, ואם להיפוך כדלעיל ד"ב ע"ב סתמא ולשם פסח אז אמרינן יוכיח סופו על תחילתו, וע"ש תוד"ה הא ובמהרי"ק שרש ל"ב ושם קנ"ה ובת' ח"צ סי' מ"א ובשער המשפט סי' צ"ב סק"ה ובת' באר יצחק חאה"ע סי' יו"ד ענף ד'.