אור הישר (זרעים) מד

כלאים פרק ראשון

מ"א החטין והזונין אינן כלאים זב"ז השעורים ושבולת שועל הכוסמין והשיפון כו'. ע' מנחות ד"ע ע"א תוד"ה תנא כוסמין ובראב"ן סי' נ"ג ובמה"פ לירושלמי ריש מס' חלה ובביאור הגר"א ליו"ד סי' רצ"ז סק"י ובאור זרוע ה' חלה סי' רי"ד

מ"ב הקשות והמלפפון אינם כלאים זה בזה ר' יהודא אומר כלאים. בירושלמי הלשון ר' יהודא אומר עיקרו כלאים, ומפרש שם שהמלפפון בא מזרע אבטיח ומזרע תפוח והן מתאחין ונעשין כלאים ע"ש, וזו היא הכוונה עיקרו כלאים, וראיתי בס' גפי אש שכ' ע"פ הנחה זו דלהכי ל"ק ר' יהודה כלאים זה בזה רק כלאים, משום דאין לו שום שייכות עם הקשות המוקדם במשנה, ומשו"ה לא שייך הלשון זה בזה אלא כלאים דהוא עצמו כלאים ע"ש, אולם עפ"ז לא יצא ידי חובת ביאור הא דבתוספתא פ"ק כייל מלפפונות עם שאר מינין ואפ"ה קתני זה בזה, אכן בכלל צריך להבין דבמשנתנו חזינן דת"ק פליג על ר' יהודא ומלבד מה דסתם משנה היינו ר"מ כדאמרינן בסנהדרין פ"ו ע"א, הלא כללא הוא ג"כ דת"ק דר"י היינו ר"מ וע' רשב"ם ב"ב קכ"ז ע"ב ובתוס' קידושין י"ט סוף ע"ב, ואילו בתוספתא שם ס"ל לר"מ ור' יהודא דקשות ומלפפונות אינן כלאים זב"ז ור' יוסי ור"ש סברי דהן כלאים זב"ז, וע' במראה הפנים וצ"ע

מ"ג הלפת והנפוץ והכרוב והתרובתור. בתוס' אנשי שם כ' וז"ל בירושלמי גריס והכרובתור ומפרש כרוב דקיק והוא ע"ד בצלצול שמורה כ"כ על הקטנות כמנהג לה"ק בשמות שלהורות על המיעוט וההקטנה יאריכו המלה כמו אישון בת עין ולפעמים מכפילה ירקרק אדמדם עכ"ל, ול"נ להביא מקרא דעל כפים ישאונך, דהיה די אם היה כתוב ישאוך, ותוספות הנו"ן בא רק להורות על ההקטנה, היינו דכתוב זה סובב על המקרא הקודם כי מלאכיו יצוה לך ל לשמרך וגו' על כפים ישאונך פן תגוף באבן רגליך, ר"ל המלאכים ישאוך כמו שנושאים את התינוק בשמירה נוספת שלא יתנגף באבנים כן ישאוך

, בתוי"ט ד"ה והנפוץ. ובירושלמי במשנה ובגמרא הגרסא והגפוס, וע' במפרשי המשנה עוקצין פ"א מ"ב על תיבת והגפוס

מ"ד ובאילן האנסים והקרסתומלין כו'. במשנה ראשונה הקשה מה ראה התנא להפסיק עם דיני אילן באמצע דיני ירקות ע"ש, ולעד"נ דאף דמצד המין נחשב להפסק אבל מצד הדין והדמיון שפיר סמכינהו התנא, דרישא דמשנתנו