אור הישר (זרעים) ד

פאה פרק ראשון

מ"א. אלו דברים שאין להם שיעור כו'. כ' הרמב"ם התחיל במס' פאה אחר ברכות בשביל שכל המתנות שאדם חייב בהן על הזרע לא יתחייב בהן אלא אחר קצרו והקמה חייבת בפאה והיא עדיין בקרקע ובשביל זה הקדים לדבר בה, וע' באחרונים מה שמלאו את דבריו ז"ל. אולם אכתי איכא למידק מדוע הקדים מס' ברכות לכל הסדר זרעים, הלא קיום הברכות לא יתכן רק אחרי גמר בישול הזרעים והי"ל למסדר המשנה לסדרה באחרונה, ובע"כ דאם היה מתחיל בפרק כצד מברכין על הפירות אז בודאי שהיה מסדרה באחרונה, אכן לפ"מ דהתנא אקרא קאי דובשכבך ובקומך כדאמרינן ריש ברכות, ומובן שהוא משום דזמנים אלו מיועדים לקבלת עול מלכות שמים, ואגב דאיירי בק"ש פסיק ותני חיובי דתפילה ואיידי דעסיק בברכת ק"ש ותפילה נסיב בתר הכי חיובא דשאר ברכות והקדים בפ' כיצד מברכין על כל מיני פירות, והברכות הבאות במקרה הניח לסדר באחרונה בפ' הרואה, אבל עיקר הברכות הן הנה על הזרעים שהם קיום החיים ועליהם אמרו בברכות ל"ה ע"א אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה, אולם ברכתן מדאורייתא דוקא בדאית בהן שיעורא דכזית כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת ואכילה בכזית כדפירש"י בברכות ל"ט ריש ע"א וברמב"ם פ"ג הי"ב מה' ברכות, ומעתה שפיר פתח בתר הכי בסדר זרעים באלו דברים שאין להם שיעור

שם הפאה. הנה להאי שיעורא דפאה בששים, מחלק בה"ג ה' פאה ע"פ סוגיא דחולין קל"ז ע"ב, וז"ל בארץ אין לה שיעור בחוץ לארץ בששים מ"ט בארץ אין לה שיעור משום דכתיב לא תכלה פאת שדך והויא לה דאורייתא ולא כתיב בה שיעורא ובחוץ לארץ מדרבנן היא וכיון דמדרבנן היא אוקמוה רבנן בששים

שם והבכורים. פי'. היא נמי כמו פאה דמדאורייתא אין לה שיעור ומדרבנן בששים כמבואר בירושלמי בכורים פ"ג ה"א וע"ש בתוי"ט פ"ב מ"ג

שם והראיון. אפ"ל דלהכי הביא רב יוסף בבכורות נ"א ע"א ברייתא אהא דהראיון שלא יבא סיגה לעזרה, משום דראיון אין לה שיעור והוה אמינא דלהכי סגי נמי אם יביא נסכא או כסף סיגים משו"ה אשמעינן דאפ"ה צריך להביא כסף טבוע והוא נמי גזירה דרבנן וע"ש ברש"י ותוד"ה והראיון ובמש"כ בחידושי שם

שם וגמילות חסדים. כ' הרמב"ם בפיה"מ דאם נזדמן לאדם פדיון שבויים צריך ליתן עד חומש מקרן של נכסיו ע"ש. ומשמע דדבריו לקוחים מירושלמי