אור הישר (זרעים) קלב

מ"ח ר"ג אומר שלש ארצות לחלה מא"י ועד כזיב חלה אחת מכזיב ועד הנהר ועד אמנה ב' חלות אחת לאור ואחת לכהן כו'. ע' תוס' חולין ק"ד ע"א ד"ה חלת חו"ל ובס' התרומה ר"ה חלה ובראב"ן סי' נ"ד ובראבי"ה סי' קס"ד וסי' קס"ז ובכפתור ופרח פי"א ור"פ ט"ו

שם ונאכלת עם הזר על השלחן ונתנת לכל כהן, הנה בר"פ כל הבשר אהא דא"ר יוסף דלא גזרינן העלאה אטו אכילה, קאמר בש"ס ומנא תימרא דלא גזרינן גזירה לגזירה ופשיט ממשנתינו דחלת חו"ל נאכלת לכהן עם הזר ולא גזרינן דילמא שקיל זר מיניה ואכיל דהא אכילה גופה לא מתסרא בה אלא משום גזירת אכילת חלת הארץ ע"ש. וקשה הלא רש"י כתב בביצה ד"ב ע"ב וז"ל והא דאמרינן בכולי הש"ס שאין גוזרין גזירה לגזירה מהאי קרא נפקא ושמרתם את משמרתי עשו משמרת כלומר גזירה למשמרתי לתורתי ולא משמרת למשמרת שלא יעשו גזירה לגזירה ע"ש, ולפ"ז ל"ל בחולין למידק ממשנתינו הכי, ולא מקרא כדפירש"י וצ"ע כעת, וע"ע באור זרוע ח"א סי' תשס"ח

מ"ט ואלו ניתנין לכל כהן כו'. ע' בת' הריב"ש סי' צ"ד

שם כרשיני תרומה ר"ע מתיר, וכ' הר"ב ר"ע לטעמיה דאמר בפ"ב דמע"ש דכרשינין כל מעשיהן בטומאה דלא חשיבי אוכל ע"כ. לכאורה יל"ד הלא כמו הכא כן במשנה דהתם לא הוזכר רק כרשינן ואילו ברמב"ם פי"ב ה"ז מה' תרומות כ' התלתן והכרשינין של תרומה כו' ע"ש, וי"ל משום דהרמב"ם פסק כב"ה גם בתרומה של תלתן בפ"ב מ"ג דמע"ש דכל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה, כמו גבי כרשיני תרומה במשנה ג' כמ"כ במ"ד שם, משו"ה כיילינהו כחדא, משא"כ מסדר המשנה במע"ש מ"ד. שפיר פלגינהו משום דבעי למיתני פלוגתייהו דב"ש וב"ה שמאי ור"ע בכרשינין מה דלא פליגי בתלתן. ועמש"כ בחידושי למע"ש שם

מ"י נתאי איש תקוע הביא חלות מביתר ולא קבלו ממנו אנשי אלכסנדריא הביאו חלותיהם מאלכסנדריא ולא קבלו מהם. ע' בת' ראבי"ה סי' קס"ד וע"ע בס' חזון איש לשביעית סי' ה' סק"ח וע"ע כפתור ופרח פ"י

מי"א בן אנטיגנוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו. וכ' הר"ש דבירושלמי קאמר מפני שאנשים גדולים היו ויסמכו עליהם ע"כ, ולכאורה מדהצריכו לגזור שלא לקבל גם בדיעבד שלא יבאו להביא גם לכתחילה, מכלל דמצד הדין אם באו תמימים יקרבו כדתנן בתמורה כ"א ע"א והוא דעת ר"ש ע"ש.