אור הישר (טהרות) ד

שם ודם הנדה שהן מטמאין במגע ובמשא, ע' מכשירין פ"ו מ"ו ושם במשנ"א סוף מ"ה

שם למעלה מהן מרכב שהוא מטמא תחת אבן מסמא, ע' אור שמח פ"ו ה"ה מה' מטמאי מו"מ ובמפרשי המשנה לקמן פכ"ג מ"ג ובמשנ"א טהרות פ"ח מ"ב וע"ע תשב"ץ ח"א סי' ק"כ

שם שהזב עושה משכב ואין משכב עושה משכב, ע' משנ"א זבים ספ"ב

בר"ש. ומיהו מגע בועל נדה תניא התם בהדיא כו', ע' בת' בית אפרים חי"ד סי' נ"ב

מ"ד למעלה מן הזב זבה שהיא מטמא את בועלה למעלה מן הזבה מצורע כו'. ע' בר"ש נגעים פי"ד מ"ב

שם למעלה מן הזבה מצורע שהוא מטמא בביאה, ע' משנ"א לנגעים פי"ג מ"ז ופי"ד מ"ב

שם חמור מכולם המת שהוא מטמא באהל מה שאין כולם מטמאין. הא דלא קאמר חמור מכולם שמטמא בהיסט ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' ק"ח ובאור זרוע ח"ב סי' תכ"ה ובתוי"ט טהרות רפ"ז

בר"ש ד"ה תניא בתוספתא. חומר בנבלה שאין במי חטאת כו' שמי חטאת כו' ואין מטמאין בצרופן משא"כ בנבלה ע"כ. האי צרופן כוונתו שהגלידו שאז בטלה טומאתן וטהורין. וע' בתוי"ט זבים פ"ה מ"י ובמשנ"א טהרות רפ"נ

ובמש"כ בתר הכי מי חטאת שיבשו הרי אלו טהורים נבלה שיבשה אם יכולה היא לשרות ולחזור לכמות שהיה הרי זו טמאה ע"כ, לכאורה אין בזה צד חומר וקלות, דמי חטאת שיבשו הרי בטלה מציאותן, משא"כ בנבלה שיבשה, לכן אנו מתחשבין עם אפשרות החזרה לכמות שהיה, ואולי כוונתו דגם בכלי שהיה המי חטאת אם נעמיד כלי זה במקום לח וקר באופן שעי"ז יהיה חוזר וניעור לחות בפנים הכלי. אפ"ה אם יגע בפנים טהור ולא תתעורר הטומאה מפני אפשרות התעוררות הלחלוחית כמו בנבלה ע"י השרייה

מ"ה עשר טומאות פורשות מן האדם מחוסר כפורים אסור בקדש ומותר בתרומה ובמעשר חזר להיות טבו"י אסור בקדש ובתרומה ומותר