אור הישר (טהרות) לט

מ"ח תפלה ארבעה כלים התיר קציצה הראשונה ותקנה טמאה טמא מת כו'. ע' בר"ש לקמן פכ"ו מ"ב ובבועז פכ"ד סי' ב' ובתפא"י פכ"ז סי' נ"ז

מ"ט מטה שנגנבה חציה או אבדה חציה או חלקוה אחין או שותפין טהורה החזירוה מקבלת טומאה מכאן ולהבא מטה מטמאת חבילה ומטהרת חבילה דברי ר"א וחכ"א מטמאה אברים ומטהרת אברים והנה בסוכה ט"ז ע"א אוקמינן הא דמטמאה אברים בארוכה ושתי כרעים קצרה ושתי כרעים למאי חזיא למסמכינהו אגודא ולמיתב עלייהו ומשדי אשלי, ועפ"ז הקשו התוס' בברכות ד"ג ע"ב הלא בסיפא תנן דמטה מטמאה אברים ואיך תני ברישא דאם נגנבה חציה כו' טהורה וע"ש מה שתירצו

ולע"ד בלתי מובן קושיתם, הרי למטרה זו חלק ברישא את המטה לחצאין באופן שבעל המטה אינו יכול לחבר חצי החסר עם החצי הנשאר תחת ידו, ואם באמת החזירו את החסר הרי מסיק דמקבלת טומאה. ובע"כ דברישא דרישא דקתני טהורה, הרי היא בהחלט חסרה ואין בידו להחזירה, ומה זה ענין להא דסיפא דמטמאה אברים, הלא התם איירי דכל אברי המטה הם תחת ידו בעין ויכול להחזירם, ומשו"ה נחשבת אצלו ככלי וטמאה וצ"ע, ועמש"כ בחידושי לעיל פט"ו, וע"ע בראבי"ה לברכות סי' קנ"א דפוס ברלין עמוד קנ"א ובתפא"י לעיל בפרקין סוף מ"ב סי' כ"ג וסי' מ"ט ובמשנ"א שם ולקמן רפי"ט ובמפרשים שם ובבועז לקמן ספכ"ב סי' יוד ופכ"ג סי' ב' ופכ"ח סי' ב'. פרק תשעה עשר

מ"א המפרק את המטה להטבילה והנוגע בחבלין טהור כו', ע' לעיל פי"ד מ"ז ובתפא"י שם סי' ע'

שם החבל מאימתי הוא חבור למטה משיסרג בה שלשה בתים כוי, ע' במשנה אחרונה לעיל פט"ז סוף מ"א

מ"ב החבל היוצא מן המטה עד ה' טפחים טהור כו', וכ' הר"ב דלא חזי למידי לצורך המטה ולא חשיב לה יד ע"כ, עי לעיל פי"ב מ"ב ובתפא"י שם סי' ל"ח ובפכ"ט סי' כ"ח

מ"ג מיזרן היוצא מן המטה כל שהן דר"מ ר' יוסי אומר עד עשרה טפחים כו' ע' בר"ש לקמן בסמוך מ"ה.