אור הישר (טהרות) ריד

טבול יום פרק ראשון

מ"א המכנס חלות על מנת להפריש, ע' במשנ"א דפרקין ריש מ"ב

שם מקרצות נושכות זו בזו, ע' במפרשי המשנה טהרות פ"א מ"ז

שם וקולית של מים המחולחלת, ע' במשנ"א מכשירין פ"ה סוף מ"ב ושם לקמן פ"ג רמ"ב

שם ומודים בשאר כל הטומאות בין קלות בין חמורות, ע' בס' העתים ה' ערבי שבתות סי' ד' מש"כ בשם רבינו חננאל גאון ז"ל ובעתים לבינה שם

בר"ב ד"ה בין קלות בין חמורות קלות ראשון לטומאה חמורות אב הטומאה, ע' לקמן רפ"ב ובתוי"ט שם ד"ה בין קלין

מ"ב המכנס חלות על מנת שלא להפריש כו', ע' בא"ר ובחזון נחום לעיל מ"א וע"ע בר"ש לקמן פ"ב מ"ג

מ"ג מסמר שאחר הככר וגרגר מלח קטן וחרחור פחות מכאצבע נראה דאע"ג דתני מסמר שאחר הככר, אפ"ה צריך למיתני נמי גרגר מלח קטן דזהו ודאי לא הניח בידים אף אם הוא קטן. כיון דחלק זה לאו בר אכילה הוא ומ"מ צריך למיתני נמי חרחור פחות מכאצבע, דאף דמפני קטנות שיעורו אפשר לאכלו ואינו דומה לגרגר מלח, אפ"ה כיון דלא דמי נמי למסמר שאחר הככר דהא נעשה ממילא, והוה אמינא דלא הוה חבור משו"ה אשמעינן דגם זה חבור לגבי טבו"י, ומשנתנו בזו ואצ"ל זו קתני וצריכי כולהו. ועפמש"כ נסתלקו הרבה דקדוקי האחרונים בלשון משנתנו ע"ש, וע"ע בת' חכם צבי סי' ס"ב

מ"ד הצרור שבככר, במשנ"א דייק דגבי מסמר לעיל תני שאחר הככר, וזהו שהכריחו לחלק ומפרש דבמסמר איירי שעשאו לסימן בכוונה ומשנתנו דצרור איירי בתערובות שלא בכוונה ע"ש, ומלבד שהוא כמו סכינא חריפא דמפסיק רישא מסיפא. הרי נטה בזה ג"כ מדעת כל הראשונים דברמב"ם פ"ח ה"ב