אור הישר (טהרות) ריב

מ"ו הנוגע בזב ובזבה ובנדה וביולדת ובמצורע במשכב ומושב מטמא שנים ופוסל אחד כו', ע' במשנ"א דפרקין מ"ג ד"ה חוץ מן המסיט

שם אחד הנוגע ואחד המסיט ואחד הנושא ואחד הנישא. ע' משנ"א דפרקין מ"א ומ"ב ומ"ח ובת' בית אפרים חי"ד סי' נו"ן

בר"ב ד"ה ואחד המסיט. ובמצורע ויולדת נפק"ל מלזכר ולנקבה לזכר לרבות את המצורע נגעים פי"ד מ"ב סד"ה ונ"ל שזהו ששנינו בת"כ

מ"ז הנוגע כזובו של זב כו' אחד הנוגע ואחד המסיט רא"א אף הנושא, ע' בתוי"ט דפרקין סוף מ"ה ובמשנ"א מ"ג ד"ה רא"א

מ"ח הנושא את הנבלה ואת מי חטאת שיש בהם כדי הזייה כו', פי' דאם אין בהם כדי הזייה אז דין טומאתו במגע ולא במשא כדתנן ריש כלים וע"ש בר"ש מ"ב ובמפרשי המשנה דפרקין לקמן מ"י

מ"ט האוכל מנבלת עוף טהור והיא בבית הבליעה כו', ע' במשנה פרה פ"ח מ"ד ובמפרשים שם

בר"ב ד"ה הקיאה. וכשיהיה לתוך פיו אין לה טומאה דלא יאכל כתיב אכילה בבית הבליעה. ע' בר"ב ותוי"ט טהרות פ"א מ"א ד"ה בבית הבליעה

מ"י הנוגע בשרץ ובש"ז ובטמא מת ובמצורע בימי ספרו כו', ע' אור זרוע ח"א סי' קי"ח

שם זה הכלל כל הנוגע באחד מכל אבות הטומאות שבתורה מטמא אחד ופוסל אחד חוץ מן האדם. ע' מה שהאריך בזה במל"מ פ"ו ה"ו ממטמאי מו"מ וע"ע במשנ"א דפרקין לעיל מ"א ד"ה המסיט את הזב ובתפא"י שם

בתוי"ט ד"ה ובמי חטאת. וכ' הר"י קורקוס דנ"מ לאם היו קרושים כגליד דליכא היסט כו'. ע' במשנ"א טהרות רפ"ג

מי"א בעלי קרי כמגע שרץ ובועל נדה כטמא מת כו', ע' אור זרוע ח"א סי' קי"ח.