אור הישר (טהרות) קצג

האגודה חשיב הכשר ובה"א אינן בכי יותן כיון דהיה חפץ שלא יהיו מים על זאת האגודה בצד העליון נהי דבצד התחתון ניחא ליה שירדו דרך שם מ"מ כל האגודה אחת היא ותחתונה שוה לעליונה כו' עכ"ל, וקשה הלא בספכ"ה דכלים קיי"ל דמעשה מוציא מיד מעשה ומיד מחשבה ומחשבה אינה מבטלת לא מיד מעשה ולא מיד מחשבה ובזה אין שם פלוגתא, והשתא נחזי אנן הלא בניחותא שירדו מצד העליון היתה ג"כ מעשה דניעור, ובניחותא שירדו דרך התחתון היתה רק ניחותא דמחשבה ופשיטא דניחותא דמעשה אלימה מניחותא דמחשבה, ומכיון דמצד המעשה לא היתה ראויה להכשר מה מקום לצד המחשבה להכריעה להכשר

ועוד איך נוכל להפריד בין הדבקים ולומר דבעליון ליכא ניחותא ובתחתון איכא ניחותא הלא כלל המים לא ניחא ליה שם, וכל פעולת הניעור היתה לזה, והא דמצד הטבע ירדו המים מן העליון לתחתון אין זה שייך לרצון. דמצד רצונו הוה ניחא ליה ספי אם מים אלו שירדו ע"פ ניעורו לא היו שם כלל מתחלה, וניחותא בזה הוה שייך אם רצונו היה שישארו המים על התחתון משא"כ כשהמים לא היו כלל לרצונו וצ"ע כעת, וע"ע במשנ"א לקמן פ"ה מ"ג

שם הרי המעלה שק מלא פירות ונתנו על גב הנהר כו', ע' בר"ש לקמן פ"ד מ"ו

מ"ה הממחק את הכרישה והסוחט שערו בכסותו ר' יוסי אומר היוצאין בכי יותן ואת שבו אינן בכי יותן כו', וכ' הכ"מ בפי"ג הי"ד מטו"א דהרמב"ם פסק כר' יוסי משום דאתי כב"ה גבי מרעיד את האילן להשיר ממנו משקין ע"ש ולע"ד בלתי מובן מדוע צריך לחפש טעמים לפסק הרמב"ם הרי ליכא דפליג עליה, והא דמסדר המשנה לא קבעה כסתם משנה אפשר דר' יוסי חידש עצם הדין להכי קבעה בשמיה. אבל עכ"פ כיון שהוא באין חולק ודאי דהלכה כמותו וצ"ע כעת, וע"ע במשנ"א דפרקין לעיל מ"ב ולקמן פ"ד מ"ב

מ"ו והאוכל שומשמין באצבעו משקין שעל ידו רש"א אינן בכ"י וחכ"א בכ"י ע' במשנ"א לקמן פ"ג מ"ה

שם הנותן פירותיו בשבולת הנהר להביאן עמו אינן בכי יותן, ע' במשנ"א דפרקין מ"ה ולקמן פ"ה מ"ב. פרק שני

מ"א זיעת בתים בורות שיחין ומערות טהורה, והנה הרמב"ם בפ"י ה"י מטו"א הוסיף על לשון משנתנו, ואפילו הן טמאין זיעתן טהורה, ודייק על דבריו