אור הישר (טהרות) יט

ר"מ מטמא ר' יהודא מטהר ר' יוסי אומר אם הפך טמא אם לא הפך טהור, וכ' הר"ב והלכה כר' יוסי ועמש"כ בזה בתוי"ט וע"ע בר"ש טבו"י פ"ג מ"ו ובמקואות פ"ח מ"ה ובמשנ"א מכשירין פ"ו מ"ה ד"ה מן הפה וע"ע בתוי"ט טבו"י פ"ג מ"ו

מי"א האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר התנור טמא כו', וכ' בתפא"י דאמשנה הקודמת קאי דמיירי באדם טמא וה"נ מיירי באשה שנגעה באב הטומאה שהיא ראשון והחלב שנגע בה כשיצא מהדד נעשה תחלה מד"ס כו', וכש"כ כשהאשה נדה שאז החלב היוצא ממנה הוא ראשון דאורייתא ע"כ, וקשה מי סאני ליה לפרש כדפירש"י בכריתות י"ג סוף ע"א דמשנתינו איירי באשה נדה ע"ש, ודברי הר"ב והתוי"ט שכ' שהיתה טמאה הוה מצינו לפרש דלא נאדו מפירש"י וכוונתם ג"כ לטומאת נדה. פרק תשיעי

מ"א מחט או טבעת שנמצאו בנחושתו של תנור נראין אבל לא יוצאים אם אופה את הבצק והוא נוגע בהן טמא. וכ' הר"ב ואם לאו טהור דתוכו כתב רחמנא והאי לאו תוכו הוא כו', ע' בתפא"י אהלות פ"ו סי' מ"ח ופי"א סי' ג'

שם נמצאו בטפילת התנור מוקף צ"פ אם בטמא טמאין ואם בטהור טהורים, ע' במשנ"א אהלות פי"ב מ"ב בד"ה סרידה

שם שוקעים בתוכה ותחתיהם כקליפת השום טהורין. ע' לקמן פ"י סמ"ג בתפא"י בועז סי' ב'

מ"ב חבית שהיא מלאה משקין טהורין ומניקת בתוכה מוקפת צמיד פתיל ונתונה באהל המת בש"א החבית והמשקין טהורין ומניקת טמאה כו'. וכ' הר"ב שאין מציל בצמיד פתיל אלא כלי חרס הטהור בלבד כו' ע' תוי"ט כאן ובמש"כ הוא לקמן מ"ו בד"ה נכנסו לאהל המת ובבועז שם

בר"ב ד"ה החבית. שאין מציל בצמיד פתיל אלא כלי חרס הטהור בלבד כו' ע' תוי"ט לקמן פי"ח מ"ב

בתוי"ט ד"ה החבית. דאיכא למיחש שמא ישאל החבר כו' עשו דין שוה לכל כו', ע' בתוי"ט לקמן פ"י סוף מ"א.