אור הישר (טהרות) קעט

שם זקפה לידוח בין כך ובין כך אינה פוסלת את המקוה. ע' בבועז לקמן פ"ו סי' כ"ף

מ"ג החוטט בצנור לקבל צרורות בשל עץ כל שהוא ובשל חרם רביעית כו', ע' ח"ס חי"ד סי' ר"א וע"ע בת' הרא"ש כלל ל' סי' ב' ובתפא"י לקמן פ"ו סי' פ"ד ובבועז שם סי' כ"א ובמפרשי המשנה כלים פ"ב מ"ב

שם היו צרורות מתחלחלים בתוכו, ע' אהלות פ"ט מ"ג ובמשנ"א שם ובר"ש כלים פ"ב מ"ג

שם ירד לתוכו עפר ונכבש כשר, ע' בס' יראים סי' קצ"ב

שם סלון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב מן האמצע אינו פוסל מפני שלא נעשה לקבלה, ע' בתוס' חדשים לקמן פ"ו מ"ח ד"ה סלון

בר"ב ד"ה החוטט. וכשחקקו ולבסוף קבעו איירי ע"כ, וכ"כ בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובאור זרוע ח"א סי' תשע"ג וע' בתוי"ט ריש פרקין ובמשנ"א ותפא"י שם

, מ"ד מים שאובין ומי גשמים שנתערבו בחצר ובעוקה ועל מעלות המערה אם רוב מן הכשר כשר ואם רוב מן הפסול פסול כו' ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קצ"ג ובתוי"ט לעיל פ"ב מ"ז ד"ה רי"א ובת' אבקת רוכל סי' נ"ד וע"ע מש"כ התוי"ט והגר"א בא"ד לקמן פ"ו סוף מ"ג ובא"ר שם ספ"ו ובבועז שם סי' כ"א וע"ע תוס' יבמות פ"ב ע"ב ד"ה דלא נישקל

בר"ב ד"ה ואם לאו פסול דג' לוגין מים שאובין פוסלים כשנפלו למקוה שלא כדרך המשכה אבל דרך המשכה אין פוסלין עד שיהיו הרוב מים שאובים כו', ע' בתוי"ט לקמן פ"ז מ"ג ד"ה ימתין וע"ע במיוחסות סי' רכ"ו

בתוי"ט ד"ה אם רוב מן הכשר. דלענין הדין במשהו יותר מכ' סגי כו', ע' בתוס' אנשי שם לקמן פ"ו סוף מ"ג

מ"ה השוקת שבסלע אין ממלאין ממנה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואינה צריכה צמיד פתיל כו', ע' מה שהאריך במשנה זו בת' אבקת רוכל סי' נון וע"ע במפרשי המשנה פרה פ"ה מ"ז ובס' המנהיג שער המקוה ובת' פמ"א ח"ג סי' מ"א.