אור הישר (טהרות) קעב

מקואות פרק ראשון

מ"א שש מעלות במקואות זו למעלה מזו מי נבאים ברמב"ם ה' מקואות רפ"ט הוסיף לזה ומי בורות. שיחין ומערות וכיוצא בהן כו', וע' לקמן בפרקין מ"ד ובת' הרא"ש כלל ל"א סי' ט'

שם שתה טמא ושתה טהור טמא כו', ע' במשנ"א מכשירין פ"ב סמ"ג

, בר"ב ד"ה מי גבים חפירה שבקרקע כו', ע' בתוי"ט כאן ובמס' פרה פ"ו מ"ה ובמלאכת שלמה טהרות פ"ח מ"ט

מ"ב מלא בכלי טמא ונפל ככר של תרומה אם הדיח טמא, וכ' הרמב"ם ברפט"ו מטו"א אם הדיח ידו והוציא הככר נטמא הככר במים שבידיו כו', והראב"ד פי' שם אם הדיח בהן את ידו או הככר שנפל ע"ש והר"ב לעיל במשנה הקודמת פי' אם הדיח הככר ע"ש, והוא דלא כרמב"ם ולא כראב"ד וצ"ע כעת

מ"ג נפלו מים טמאים כו', ברמב"ם פט"ו ה"א מטו"א הוסיף לזה דהנפילה היתה ברצון, וע"ש באור שמח ובתוס' רע"ק דמשנתנו ובמשנ"א פרה פי"א מ"ח

מ"ד נפל לתוכן מת או שהלך בהן הטמא ושתה טהור טהור, ע' בתפא"י דפרקין סי' ל' וע"ע באור שמח רפט"ו מטומאת אוכלין ובתוס' רע"ק לעיל אות א' ובתפא"י ידים פ"ד סי' ס"ו

שם מי תמצית שפסקו כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' פ"ה

שם פסקו הגשמים הקרובים לעיר ולדרך טמאים והרחוקים טהורין עד שיהלכו רוב בני אדם, ע' בבועז לקמן פ"ו סי' י"ב וברפ"ח ובמשנ"א שם סוף מ"א

בר"ב ד"ה מי תמציות שפסקו גשמים היורדים על ההרים ומתמצין המים ומבעבעין מן ההרים כו', ע' בר"ב ותוי"ט בפרקין מ"ו ובמכשירין פ"ב מ"ג.