אור הישר (נשים ב) צד

המגילה, קריאת הלל, תקיעת שופר. נטילת לולב תפילת מוספין, קרבן מוסף, וידוי פר כהן משיח וידוי מעשר, עבודת יוה"כ, סמיכה. שחיטה, תנופה, הגשה, קמיצה, הקטרה, מליקה, קבלה, זריקה, השקאת סוטה, עריפת עגלה. טהרת מצורע. כולן מצותן רק ביום, ואילו שמצותן רק בלילה, אכילת מצה אכילת פסח, וקצירת העומר, נמצא דרוב מצות התורה הן רק ביום ומשו"ה הו"ל למיחשב מצות ק"ש דיממא מקמי ק"ש דליליא, כן הוא קושית הש"ס ריש ברכות ליתני דשחרית ברישא לפי פי' הרא"ש ז"ל

י"ג) והנה חשיבותא במצוותא דיממא הוא משום דכל אלו הם בחיובא דעשה, אבל בנוגע למצות ל"ת אין שום נ"מ בין יממא לליליא דגם בלילה עובר עליה כמו ביום. והיינו דפריך רב שמעיה לר' אבא אימא ביממא תיהוי זבה משום דהיא קשורה במ"ע דוספרה לה ורוב עיקרי מ"ע נוהגים ביום. אבל אם ראתה בלילה לא תהיה זבה אלא נדה משום דרוב מ"ע אינן בלילה, והויא בל"ת דנדה שתחול גם בלילה, ועל זה השיב ר' אבא עלך אמר קרא על נדתה, פי' בשביל קושיתך דלא נטעה לאמר דזבה היא רק ביום. להכי כתב רחמנא על נדתה דהוא סמוך לנדתה וקא קרי לה זבה, אבל לולא דגלי רחמנא על נדתה אז בודאי שהיה מקום לאמר גם בדעת תורה דזבה הויא רק אם ראתה ביום, ובזה מדוייק הלשון עלך אמר קרא

ומעתה יש קשר לשתי המסכתות. אחרי שנאמר הדרן עלן מסכת נדה, דמהתם חזינן דהתחלת מ"ע לא הויא בלילה לפי דעת תורה. ובכ"ז פתחינן מאימתי קורין את שמע בערבין, ושפיר פריך הש"ס ליתני דשחרית ברישא דהלא מצוה דיום חביבא ליה לאקדומי, דרוב מ"ע שבתורה הן דיממא כמש"כ הרא"ש ז"ל, ומשני ליה תנא אקרא קאי דכתיב בשכבך ובקומך, כמו דבשילהי נדה גלי קרא להורות בדין התחלת דין זיבה דהוא גם בלילה, בכדי שלא נטעה לאמר ע"פ רוב מ"ע שבתורה שהם ביום כמ"כ ה"נ גלי קרא בשכבך ובקומך להקדים שכיבה לקימה במצוה זו. ת. ו. ש. ל. ב. ע.