אור הישר (נשים א) נה

לפי שמת לאלתר כו' ולית ליה השתא הא דאמרינן בפ' אלו נערות כו' ע' בביאור הרחב דבר לפ' משפטים ס"ס כ"ב

דף קכ"א ע"א ההוא גברא דאטבע בדגלת כו' ואנסבוה רבא לדביתהו אפומא דשושביני לבתר חמשה יומי, ע' בת' ריקאנטי סי' רמ"ב ובנובי"ק חאה"ע סי' כ"ח ובת' הגרע"א סי' ק"ז

שם וחכ"א מים שיש להם סוף אשתו מותרת ושאין להם סוף אשתו אסורה כו', אולם אין זה ענין לדין אנינות ואבילות כמש"כ הראב"ן בסי' ק"ח וע"ש מה שהאריך בזה וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ש"כ ת"ג תתקע"א ובת' הריב"ש סי' שע"ט ובת' הגרע"א סי' ק"ח ק"ט

שם א"ל רב לשמואל תא נשמתיה א"ל נשלח ליה ברישא כו', ע' מהרי"ק סי' צ"ג

שם ומר מ"ט עביד הכי מיטעא טעינא כו', אמנם אי לא הוה אמר דטעה אז הוו שמתוהו כדכ' בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"ד וע"ש סי' שט"ו וע"ע בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' צ"ז

שם מחילה של דגים לא שכיחא, ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' א'

שם דף של ספינה נזדמן לי כו' גל טרדני לחבירו וחבירו לחבירו עד שהקיאני ליבשה כו', בת' נחלת דוד סי' י"ח האריך מהך דהכא לענין תחת הקרח שאין שם לא דף ולא גלים אם בכה"ג הותרה וע"ע בהעמק שאלה לשאילתות פ' תבוא סי' קנ"ט אות א'

שם ר' יהודא בן בתירא אומר אף לחפירה מלאה נחשים ועקרבים אין מעידין עליו חיישינן שמא חבר הוא ות"ק אגב איצצא מזקי ליה, ונראה דאפ"ה אפ"ל דסוגיא דברכות ל"ג ע"א אתיא אפילו לריב"ב. דאיהו לא קאמר רק דחבר יוכל להנצל אפילו מאיצצא דנחשים ועקרבים. אבל סתם אדם מודה ריב"ב לת"ק דאגב איצצא מזקי ליה, וגבי יוסף הצדיק אע"ג דהשליכוהו בבור שהיו בו נחשים ועקרבים כדאמרינן בשבת כ"ב ע"א, ובכ"ז ניצל מהם, התם נס היה ואין מזכירין מעשה נסים כדאמרינן בסמוך

תוד"ה ולא היא. ואע"ג דרובייהו צורבא מרבנן אי סליק קלא אית ליה מ"מ לא חיישינן לאותו דוב ולא תנשא לכתחילה כו', ע' בת' שיבת ציון סי' פ' ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' א'

ע"ב נפל לתוך כבשן האש מעידין עליו, ע' ב"ש וח"מ סי' י"ז סעיף ל' ובס' אגודת אזוב מדברי חאה"ע דף מ"ז ע"א

שם א"ר יוסף בא לב"ד ואמר איש פלוני מת השיאו את אשתו זהו נתכוין להתיר כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ע"ו ובת' הרא"ש כלל י"ח סי' ט

שם אלא מתני, דקתני ובנכרי אם היה מתכוין אין עדותו עדות היכי משכ"ל במסיח לפי תומו. ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' רס"ט

שם ש"מ הא דאמור רבנן מים שאל"ס אשתו אסורה ה"מ לכתחילה אבל אי נסיב לא מפקינן לה מיניה, במיוחסות סי' קכ"ח מסיק עלה ומ"מ מי שמתירה לבעלה בר נדוי הוא כו', וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תק"כ

שם ולא היא ל"ש גברא רבה ל"ש לאו גברא רבה דיעבד אין לכתחילה לא. ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' ב' וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקע"ב ובאור שמח פי"ג ה"כ מה' גירושין

שם ההוא נכרי דהוה קא"ל לישראל כו' שמעה דביתהו ואתאי לקמיה דאביי שהיתא תלתא ריגלי כו', ע' מה שהאריך בזה בת' מקום שמואל סי' י"ט

רש"י ד"ה אגב איצצא. אבל גוב אריות רחב הוא ואין עומד עליהן ופעמים שאינן רעבים ואין אוכלין אותו. ע' בת' הריב"ש סי' ש"פ

רש"י ד"ה שלום. שעדיין יכולה לחיות וכן בשנייה אבל שלישית שאינה יכולה לחיות כו', וכן פירש"י בב"ק ד"ג ע"א בד"ה שלישית, וע' בת' נחלת דוד סי' י"ח וע"ע בנובי"ת חאה"ע סי' נ"ח ושם סי' ס"א ובחוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' ו' וע"ע בח"ס חא"ה סי' קצ"ט

דף קכ"ב ע"א נכרי שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של עזיקה הן כו' לא אמר כלום לא נתכוין אלא להשביח מקחו, ע' בת' הרשב"א סי' קי"ח ושם חלק ששי סי' ל"ד ובס' חזקה רבה חי"ד סי' ס"ה וע"ע או"ז ח"א סי' שכ"ז

שם מעשה בקולר של בני אדם כו' ושוב מעשה בששים ב"א כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ל"ו וע"ע בת' מהרי"ט ח"א סי' י"ג

במשנה ומשיאין על פי בת קול, ע' בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' ה' ובהעמק שאלה לשאילתות פ' תבוא סי' קנ"ט אות ד'

במשנה מקובלני מר"ג הזקן שמשיאין את האשה ע"פ עד אחד כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קס"א ובמש"כ בחידושי לעדיות פ"ח מ"ה. שם וסבר ר"ע ע"פ אשה לא והתניא רשב"א אומר משום ר"ע אשה נאמנת להביא גטה מק"ו כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ה'

במשנה אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער ע"ר התמרים כו' מת וקברתיו והשיאו את אשתו כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קנ"ט ובת' מהרי"ק סי' קכ"א

רש"י דיה לא אמר כלום. שזה משקר ולהשביח מקחו נתכוין כו'. ע' ש"ך יו"ד סי' קכ"ז