אור החמה על ספר הזהר ג:סז
Ohr HaChammah on Zohar 3:67 · אור החמה על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' יוסי אמר זאת ודא מ': משחת מצד החכמה שמשם השמן ואהרן מושך אותו מלמעלה על ידי כהונתו שהוא מימין נמצאת זו משוח' ודאי דהיינו משחת ופועל אהרן בו שתי פעולו' הא' להביאו מהחכמ' למדתו. והב' להורידו למ' וז"ש דהא אהרן אייתי מחכמה ונגיד ליה מחסד למ' ולא שתהיה זו ברכת' ח"ו שא"א שעדיין לא שמשו לה אלא הכנתה להתברך על ידו אחר כך וזה שאמר משיחותא קדישא לאתברכא דהיינו קשוטה להתברך אח"כ:
ר' יהודה פתח ויאמר אליה אלישע וגומר לית ברכהא שדיא בפתורא וגומר בסוד התעוררות שצריך מהתחתונים ובית קבול לברכה וכל מקום ריק הוא החצונים וזהי סוד לחם הפנים שלא היה חסר אפי' רגע. באתריה הוא פי' בחכמ' מקום הברכות ומשם יוצאים ע"י הבינה ולכן היה הכוונה טובה למטה השמן לשרות עליו הברכות וז"ש ושריין וכן במשחת אהרן כדפי'. הם מגישים אליה הספי' העליונות והיא המ' מוצקת למטה או הם מגישים אליה אל החכמה המ' שהיא כלי הנגשת אליה ע"י הספי' והיא החכמה מוצקת לה: ותעמוד מבעי ליה אי כדס"ד דהמוצקת עיכבה ועמדה ותעמוד מבעי ליה נקבה כאו' היא אלא הכוונה ויעמוד לשון קימה דקיימא לאנגדא ברכאן. בקרן בן שמן מ' יונקת מהשמן מהחכמה והיא נק' קרן מהבינה דכתיב במשוך קרן היובל והיא מתמלאת שמן מהחכמה כאו' שמן תורק שמך שמך מ' ודאי. לאחזאה וגומר יר' להכריח עתה ב' דברים הא' משיכתו מהמ' לתחתונים והב' משיכתו לה ע"י הכהן אייתי ראיה זאת משחת אהרן כנזכר ועיקר הראיה כשמן וגומר:
ר' חייא פתח כי עמך מקור החיים וגומר שמן עלאה דנגיד וגומר הענין השמן בא"ת ב"ש הוא בי"ט בגימט' אהי"ה מורה על הכתר ובגי' יה"ו מורה מהמשכתו מחכמה אל הבינה ומבינה אל שש קצוות אמנם יש שמן תתאה והוא היסוד שהוא כותש הזיתים שהם הספי' העליונות והוא מושך הזרע שהוא השמן מכל האברים אל המ' לז"א דא שמן עלאה שהוא בחכמה דנגיד ולא פסיק לעלמין שאינו כשמן התחתון זמן כתישת הזיתים ועצירת האברים וג"כ אח"כ יש לו גבול. ולזה נק' שדי שאמר לשמנו די וז"א נגיד ולא פסיק לעלמין. מקור חיים בגין דאיהי מקורא וגו' קשיא ליה כדבריך היל"ל מקור שמן מאי מקור חיים ותירץ דנקט לישנא דחיים בגין דאיהי מקורא דהיינו מוצא ומבועא דחיים בערך עצמו לאפקא חיים לאילנא עילאה ת"ת בסוד הדעת ולענין אילן לא שייך שמן אלא מים ולאדלקא בוצינין דהיינו הספי' מצד הבינה מצד האש וחיותם שמן ולהכי נקט לישנא דמשמע לתרי לישני חיים לגבי אילן והוא מים שהוא חיות האילן מצד הימין ולגבי בוצינין והוא שמן שהוא חיות הנר מצד השמאל להשפיע להם שמן מכח הימין להצילם מן החשך:
וע"ד ההוא אילנא וגומר קשיא ליה בשלמא אי פרשינן מקור חיים למטה ביסוד כס"ד מעיקרא שהת"ת עץ חיים והיסוד מקור חיים ואת"ת כי עמך מקור חיים אלא להאי פי' קשיא אמאי אקרי הת"ת עץ החיים כיון שהחיים למעל' למעלה כנזכר ותירץ ואמר אילנא דנטיע בבינה ואשרשא בחכמ' ולמעלה בגין ההוא מקורא דחיים שהוא סבה אל שתי מציאיותיו אלו.
וע"ד באורך נראה אור יר' בסבת החיים שהוא משלח לת"ת והת"ת אחוז שם ואנחנו ישראל אחוזים בת"ת א"כ נרא' כל ישראל אור שמצד מדתינו אנו זוכים לזה.
באורך דא אור וגומר קשיא ליה אמאי פתח בחיים וסיים באור נימא בחייך נחיה חיים לז"א שאין לנו כח ליהנות מדקות השפע הנשפע משם שהוא נק' חיים שהוא דקות יותר אלא אור שהוא החיים הנמשכים לתחתונים אל סוד הנשמות וז"ש דא אור דגניז וגומר והיינו משך החכמה שהיא מתפשטת עד היסוד ומשם הרשעים נזונים ממנו בסוד ב' נקבים שבו כנודע לכך צמצם שכינת אורו בחכמה לע"ל שתהיה הבינה היא מאירה בעולם ואז יתמו רשעים מן הארץ ולא יהנו ממנו אלא הצדיקים וז"ש אור דגניז לצדיקייא וגומר ואו' לזימנא דאתי ובישראל אמר לעלמא דאתי יר' כי עלמא דאתי שהוא עולם העתיד אחר התחיה וזמנא דאתי הוא ממש אחר המיתה וצדיקים נק' אחר מיתתן בג"ע וישראל נקראים בחייהם אחר התחיה בגוף ונפש והאור הוא כעת לצדיקייא לזמנא דאתי בג"ע ויהיה אז לכל ישראל יחד בעלמא דאתי אחר התחיה בגוף ונפש וז"ש ומההוא נהורא זמינין ישר' ששם בת"ת לאנהרא לעלמא דאתי מצד הבינה שיגבר אז במציאות ולז"א באורך הגנוז נראה לעתיד לבא אור והכל סבת החיים כנז' שנמככים החיים ומתעבים ונעשים אור כי החיים דקים מאור דקות גדול. מהרמ"ק זלה"ה:
והרח"ו זלה"ה כתב. ועוד דהא תנן רווי חמרא וגומר והנה לכל הטעמים אלו ראויה היתה מיתתם בעת ההיא אעפ"י שהיתה עת שמחה גדולה כי הלא הקטרת הוא שמחת עילאין ותתאין וכד בעו למקטר לון לא אשכחת מ' יתהון כראוי ולכך ותצא אש היא המ' ותאכל אותם:
זאת משחת אהרן וגו' ביאר כי המ' נק' זאת כנודע הנה היא נמשחת ע"י אהרן וע"י בניו הכהנים ולכן נקרא משחת אהרן ומשחת בניו: וביאר הענין כי הנה אהרן הוא כנגד החסד והוא הראשון הנוטל השמן ההוא כי הלא חסד תליא בחכמ' והכהן הוא בחסד והוא מאן דנטיל השמן מחכמה כנז' פ' שמיני דף ל"ט ע"א ואחרי שנמשח אז הוא ממשיך השמן לזאת היא המ' ונמשחת על ידו וזהו סוד משחת אהרן:
ר' יהודה פתח וגו'. הנה ר' יוסי פי' פסוק זאת משחת וגו'. ולפי שפירשו ר' יוסי עצמו פעם אחרת על ההוא דר' יהודה לזה הובא כאן. וסוד השמן הזה הוא סוד החכמה עלאה דכל מעשה יה בחשאי לפי שהיא נקראת מחשבה כנז' פ' שמיני דף ל"ט ע"א וידעת כי היא נק' ברכה ומשם כל הברכות נמשכי'. ואו' והיא מוקצת קאי לספי' החכמה והענין כי ידעת כי הכתר הוא דכר בלתי נוקבא והענין שאין בו דין ורחמים רק הכל חסד הם ורחמים גמורים אך מחכמה ולמטה הוא זכר ונקבה ולכך בערך הכתר נק' החכמה נקבה והנה הכתר נק' הוא והחכמה נק' היא כנז' באדרא דנשא וכן הכתר נק' ראשון והחכמה נק' ראשית וז"א והיא מוצקת ספי' החכמה הנק' היא. או אפשר יחזור אל החכמה תתאה וגם היא דוגמת העליונה. או לפי ששמן החכמה יורד עד החכמה תתאה ומ' ואז היא מוצקת:
ר' יוסי אמר ויעמוד וגו' הוקשה לו כי כבר ביארנו כי או' היא מוצקת קאי לה שהיא היוצקת השמן למטה והנה כן היה ראוי לומר ותעמוד השמן כנודע. ור"ל כי עד עתה היתה יוצקת השמן ועתה העמידה אותו שלא יוצק. וביאר כי פי' כי השמן עצמו עמד בקיומיו כדי להמשיך לתתא ברכאן וביאר ואמר כי השמן הוא כמו בקרן בן שמן ופירוש הפסוק לפי זה הוא כך וכפי מה שביארנוהו פ' לך לך דף צ"ו ע"א כי המ' נק' קרן אשר היא מחוברת אל הת"ת הנקרא בן שמן כ"י בן החכמה הנק' שמן. וכתיב שמן תורק שמך פי' כי מן השמן משם תורק שמך כי שם יהו"ה נפיק מחכמה הנק' שמן כנודע כי שם הוא ראשית שם יהו"ה ומתמן נגיד ונפיק וכמ"ש טוב שם משמן טוב כנז' פ' יתרו דף פ"ז ע"ב. ופי' זאת משחת כבר ביארו ר' יוסי עצמו כנ"ל וכתיב כשמן הטוב על הראש הוא כי ראש הוא חכמה ושם הוא השמן הנז':
ר' חייא פתח כי עמך מקור חיים וגו' הביא זה כאן משום מה שנתבאר בענין השמן. והנה אעפ"י שביארנו כי השמן הוא בחכמה עכ"ז צריך שתדע כי הראש הוא בחכמה ותמן נגיד ושריא השמן העליון הלא הוא כי לעולם סוד הכתר אשר משפיע מחכמה סתימאה דביה אל האי חכמה עלאה הוא הנק' שמך דאתיא בחשאי וז"א דא שמן עילאה וגו' דשריא בגו חכמה עילאה והנהו תרין חכמות לא מתפרשאן דא מן דא לעלמין כנודע בסוד חכמות בחוץ תרונה כנזכר באדרת נשא דאתמשכאן בהנהו שערי דרישא ומתמן נגיד ונפיק ההיא חכמה סתימאה אל הך חכמה עלאה. גם ידעת כי מקור חיים הוא עמך תדיר. ולכן באורך נראה אור ר"ל כי אמרו באדרא דנשא כי לעתיד זמינין צדיקייא למיחזי בההוא נועם ה' ובההוא אור הגנוז לצדיקייא דעליה כתיב כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון והוא סוד הארת הכתר בביא' משיחנו אמן ואמר כי להיות שעמך מקור חיים ותמיד הכתר משפיע בך והוא תמיד עמך לכן באורך ע"י אותו האור הנמשך אליה מן הכתר ע"י אותו האור שאינו נפסק ממך נראה אור לעת"ל דמההוא נהירו זמינין צדיקייא לאנהרא לעלמא דאתי כאשר נתבאר באדרת נשא. עכ"ל: