אור החמה על ספר הזהר ג:תקכט

אר"ש בשעתא דבר נש אקדים בצפרא ואנח וכו' ברשימא קדישא בדרועיה היינו יו"ד של יד שהוא שד"י כעין יו"ד של ברית מילה תפילין ואתעטף עם היות שהקדים תפילין לציצית אין הכרח לסדר הנחתן כמ"ש בפ' במדבר. ארבע מלאכין. אפשר שהם מיכאל נוריאל אוריאל רפאל שהם מרכבות יצה"ט כדפי' בר"מ. אוזפי ליה לשומרו עד בי כנישתא. שנכנס בתוך השכינה שהוא אויר בית הכנסת כנודע. הבו יקר שלא יפגעו בה חיצונים שהאויר מלא מהם. דיוקנא דמלכא צלם אלהים. בריה דמלכא נשמתה מזונה מזווגא דקב"ה ושכינתיה. לפרצופא האדם דמלכא קדישא ע"י התפילין ואכריז קב"ה ההוא רוחא קדישא אחר שלוו אותו ד' מלאכין שהם ד' חיות מתייחדות ונעשות רוח א' והם מניחים אותו בתוך בית הכנסת ועולים להעיד עליו למכתר קמיה מציאות דיוקן נשמתם המתחדש לפני הקב"ה בסוד הייחוד העליון ע"י והם נעשים מיין נוקבין ספר מ'. זכרון יסוד. ביראתך אלו תפילין ויראו ממך וציצית כסא לתפילין דהכא אמר אלהינו בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו ולקמיה אמר ואהבת את ה' אלהיך הטעם כי אלהינו בבינה לפי שהוא נאחז שם שהשיג עד מ"ט שערי בינה קאמר אלהינו לשון רבים לכלול עצמו. אמנם ה' אלהיך ת"ת ומלכות דהיינו אלהיך חלק אחוזת ישראל. עילאה יתיר. לא לבד הת"ת על המלכות אלא בבינה שהוא למעלה יותר מהמלכות ונמצאו שארי נביאים במלכות אספקלריא שאינה מאירה ומשרע"ה בת"ת ובינה אספקלריא המאירה בסוד נ' שערי בינה חסר חד כדכתיב ותחסרהו מעט מאלהים:

בההוא קול דאיהו אחיד היינו קול דנפיק מגו שופר דהיינו ת"ת מתוך הבינה והאלהים בינה יעננו בקול ת"ת מידת משרע"ה ומתמן משה אתזן והיינו הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ובזכותו אכלו כל ישראל המן וכשמת משה רבינו ע"ה שהיה פני חמה ומלך יהושע שהיה פני לבנה כתיב ויאכלו מעבור הארץ לחם מן הארץ מלכות ולא לחם מן השמים ת"ת:

דרגא דאתקרי שכינתא בגוייהו שע"י ישראל הוא מתייחדת עם הת"ת והיינו ה' אלהיך מפי עצמו היינו הת"ת שהיא מדת עצמו של משה הכוונה בסוד המלכות למעלה בת"ת מדת עצמו של משה כלת עצמו פירוש הגבורה היינו מ' למט' דהיינו גבורה תתאה הרפה דאתי מגבורה עילאה. בגין דיסתכלון וכו' שעיקר שמירת הבריאות לקיום העבודה תחות כורסייא וכו' עולם הבריאה אית מדורין הם ז' מדורין לז' היכלות הקדוש' ובאותם מדורין יש קדושים שאין קדושתם כקדושת ההיכלות שבתוכם החיות והשרפים והאופנים ובמדור אחרון שבו היכל לבנת הספיר שהוא היכל ראשון ממטה למעלה סביב להיכל ההוא סובבים בלילות החיצונים ובפתח ההיכל עומד מלאך לשמור הפתח שמו טהריאל ובסוד הפתח הזה נאמר לפתח חטאת רובץ וטהריאל עומד לנגדם והיינו סוד המזוזה שהוא כח קשור בסוד פנימיות ההיכלות עד כסא הכבוד ועומד חוץ לנוכח החיצונים המקטרגים ומעוררים דינים לנגד הטהורים. מהרמ"ק זלה"ה. גליון אמר ר"ש בשעתא וכו' עיין לעיל ק"ב עכ"ל: