אור החמה על ספר הזהר ג:תקכב

לך אמור להם שובו לכם לאהליכם וכו'. כיון שאינכם רוצים להתאחז בדכורא כי כן משם נשמתכם אלא בעיתו מן הנוקבא כנז' א"כ אין עוד להם יכולת להזדווג בשכינה כי ממנה נשפעים ואיך ישפיעו בה ולכן יזדווגו בנשותיהון אך אתה פה עמוד עמדי כי לא היית מכלל המוחים בדבר לכך תהיה אתה משפיע בשכינה ולא מושפע ממנה וזה יובן במ"ש לעיל לא הוה יכיל עלמא למיהוי חריב וכו' והענין כנודע כי בהיות העולם קיים במין ופרים ורבים הוא לסבת קיום העולם אמנם אם לא היו מתים לא היו צריכים אל זווג כי לעול' ישארו בחיים וקיימים באיש וכמ"ש חז"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הם לא באנו לעולם וגם כי אין לומר שלא היו פרים ורבים כלל כי איך תתקיים אשה כי תזריע וגומר וכיוצא אך כענין כי היו בחיריים ולא מוכרחיים אך עתה הוכרחו לחזור למצות פריה ורביה כד"א שובו לכם לאוהליכם כיון שסופן למות ואומר על דא כתיב טוב לפני האלהים ימלט ממנה שם מדברת על המלכות שהוא בית דין הצדק וצריך הרבה שימור מן החטאים כדי שימלט מן דניה ולהיות כי בה תליא מותא לז"א ומוצא אני מר ממות את האשה כי מלכות דבה אחידא מותא כנז' פי' ואמר כי לא היה בעולם איש אשר לא מצאה מר ממות אלא משה הנק' טוב כמ"ש ותרא אותו כי טוב הוא הוא נמלט ממנה ועיין בפ' בהר דף ק"י ע"ב פסוק ועשה טוב ואדרבה נק' בעלה איש האלהים והענין כי להיות כי אין אדם צדיק בארץ שלא יתטא ולכן כולם בלכתם לעוה"ב מוצאים אותה מרה מות כי צריכים להנקות מחטאיהם משא"כ משרע"ה כי להיותו נק' טוב נסתלק בת"ת כי הנה טוב הוא ביסוד ולכן עלה למעלה ממנה כד"א כי המקום וכו' שהיא המלכות הנק' אדמת קודש הוא אשר משה עומד עליה ושולט כנז' בפ' וילך דף רפ"ב ע"ב וז"ש אתה עומד עליו.

ודע כי יש כאן מקום טעות ונלע"ד שצ"ל א"ר יהודה הא דוד דאתמר ביה כי טוב כד"א וטוב רואי והענין דקשה לו דהרי דוד נמי נק' טוב רואי ואיך אמר דמשה דוקא משום דהיה באתר עילאה מיניה לכן נמלט ממנה והרי דוד נמי איקרי טוב והוא רמוז בסוד המלכות כנודע. ותירץ דלא דמי כי במשה כתיב טוב הוא ר"ל הוא בעצמו הי' טוב אכן בדוד נאמר וטוב רואי כי מראיתו טוב אך הוא אינו מדכורא הנק' טוב והענין כי היה טוב מצד רואי הוא המלכות הנק' מראה ומשם בא לו הטוב ההוא וז"א הכי הוה דוד טוב מראי ר"ל היה טוב מצד הרואי היא השכינה הנק' מראה אך משה נק' טוב הוא כנזכר וז"א טוב ראי דא איהו חיזו לאסתכלא כלומר זה הרואה הוא חיזו ומראה לאסתכלא ביה והיא השכינה ומתמן הוא טוב ואמר כי אעפ"י שמשה נאמר בו טוב הוא לא יבצר מזה כי גם הוא כלול מן השכינה כי הלא יסוד נק' טוב ומלכות לעולם אחידן דא בדא אך הענין כי גם ביסוד היה אחוז ואומר ומשה לבתר דהוה טב וכו' הוקשה לו דא"כ לעולם לא נתעלה משה מכמו שהיה בעת צאתו מבטן אמו כי אז בדכורא וא"כ מה נתחדש עתה בזה הפרשות ואתה פה עמוד עמדי ותירץ כי תחלה היה ביסוד שהוא הכיר אך עתה נתעלה בגוף עצמו בת"ת הנק' איש והיינו אומר והאיש משה עניו וגומר כי פסוק זה נאמר בשעה שקטרגו אהרן ומרים במשה שלא היה מזדווג באשתו ואז קראו הכתוב האיש משה לרמוז שנתעלה אז למדרגת איש כנז' ועיין בפ' תזריע דף מ"ח ע"א כי הת"ת נק' איש אמנם יקשה דהכא משמע כי לא נתפרש משרע"ה מאשתו אלא מעת שאמר לו ואתה פה עמוד עמדי ולעיל אמרינן כי מעת שנאמר לו של נעליך נאסר בתשמיש המטה כי כן נז' נעליך ביו"ד המורה שאסור לגמרי אבל ביהושע נאמר נעלך חסר לומר זמנין שרי וזמנין אסור ונ"ל שהכוונה כי שם נתפרש מצפורה ועלה במדרגת מלכות אמנם הכא נתפרש ממדרגת המלכות ונקשר בת"ת הנק' איש וצ"ע מהרח"ו זלה"ה: