אור החמה על ספר הזהר ג:תקטז

אמר ר' שמעון ארימת ידי בצלו למאן דברא עלמא באמצעיתא בבחינה שבין קליפות לקדוש' והיינו קליפה דקה של אגוז שנאכלת והיא קליפ' והיינו שיש להם בחי' קדושה ובחי' חיצונים והיינו טוב ורע כדמסיק ובשאר יומי ששולט עץ הדעת טו"ר יש חלק לאישים. יומא דאילנא דחיי ואין חלק לרע באילנא דחיי ת"ת עץ הדעת טוב ורע מלכות. והארכתי בההוא עובדא דסבא ע"ש. עולה לה'. ודאי. דסלקא לת"ת. דינא תקיפא ודינא רפיא גבורה ומלכות שתי בתי דינים שני ימים של ר"ה. וע"ד לא כתיב והקרבתם וכו' הענין כי והקרבתם אהדר למלכות שאנו מקרבין אותה כדרכה לה' לת"ת אמנם עתה שאמר ועשיתם היינו עשייתם ותיקונה שאנו עושים מטעמים ליחודים חדשים ותיקונים הרבה. מקטרגא אזיל לפשפשא וכו' כדפי' לעיל שמקבץ הכבד כל המעשים המכוערים ביום ר"ה לעורר הדין על ישראל. ברבקה במלכות בחינתה לצד הגבורה כדפי' לעיל והיינו סוד התפלות שהיא נק' תפלה יצחק גבורה עשו סמאל. מזמני שופר בתקיעות ראשונות ותקעי לי' בשניות על סדר הברכות כדפי' לעיל. מרחיק. הענין כי הגבורה שורשה בבינה ומשם דינין מתערין אמנם בהמשך השפע מרחיק דהיינו מבחי' הגבורה פנימ' לבינה שהיא דבקה בחכמה ובכתר נמתק דינה ונהפך לשמחה וז"ש מרחיק דהיינו מקום ייחוד הבינה עם החכמ'. אתר דחמרא דעתיקא. בחי' הבינה הנק' יין שבכתר הנק' עתיק יומין. ושתי משפיעו למטה ליצחק ואטעים ליה בסוד החידו דהיינו חכמה וחדי בסוד שמחת הבינה יין המשמח לא יין המשכר ונמתקת. אימא על בנהא. שכינה על ישראל להגן עליהם. כל הני יומין. שמר"ה עד ט"ו לחודש. דלא ישלט אחרא סמאל. בגין לשיזבא לון אם מקטרגים עליהם ללמד זכותם להצילם מידו. מתנטרי. וכו' בצל עליון כנודע: