אור החמה על ספר הזהר ג:תסא

בכל אתר תרתי דריש ויהי היום ויבואו בני האלקים דאיוב ויהי היום ויעבור אלישע אל שונם דליהוי יצחק דינא ורחמי לפום מאי דמסיק לקמיה כי שני ימים הם גבורה ומלכות ואפשר לומר שאם היה יום א' היה מדת הדין הקשה דהיינו דינא. אמנם עתה שהוא יום שני מלכות דהיינו מדת הדין הרפה היא דינא ברחמי שסוף סיף יום ב' אינו פועל אלא ברצון בעלה בעל הרחמים: דינא קדמאה דכלא ביה כי כמה בתי דינים בעולם ובית דין א' הוא למעלה בעולם הנשמות ובית דין שני למטה בהיכלות היכל הזכות. אוף הכי להתייצב על ה' כלומר עומדים על כבוד ה' כי בהיותם מתייצבים עיקרם על יקרא דה' הם עומדים כדפי' לעיל. מאן הוא דלא יקיר. שאין פוצה פה בדינם. לאדכרא חובין לעלמא וחובין וכו' על שני דרכי' הוא הדין פרטי וכללי פרטי על כל איש ואיש כפי מעשיו אם רובם לרעה מרשיעים אותו ואם לטובה מצדיקים אותו וכן כללי כל מציאות העולם אם רובו זכאין מצדיקים אותו ואם רובו חייבים מחייבין אותו ואין ספק שיש עוונות סגולתם לכל הכללות ועונות שפרטם לאדם העושה אותם לבד כעין דכתיב הנסתרות לה' אלהינו והנגלות וגומר והנה הנגלות הם חובין דעלמא והנסתרות חובין דכל חד וחד. ואי תימא וכו' צריכות הפסוקים קא מפרש ואזיל. ביחיד כגון דוד. בצבור כגון חטאנו כי עזבנו וגומר. שליחא דצבורא כגון וישב משה וגומר והכי אייתי לעיל תלתא קראי ואפשר היות ענין זה הגה"ה מבחוץ וטבע סוגיית השמועה מורה קצת על זה.