אור החמה על ספר הזהר ג:תמא

אסתדרו שלשה שאלות אלו ותשובתן. דכד נפקו זו תשובה של ראשונה. כמלאכין קדישין לעילא כמו שהיה אדם הראשון קודם חטאו שהיה כל מציאות העולם ג"ע והוא דק ורוחני. למבני ביתא קדישא למעלה ואחר בניינה להורידה וכדפי' עניינה בזוהר. בדיוקנא דלעילא. כעין הנשמות במלכות כי בית סתם הוא סוד שכינה וראשון הוא שכינ' עילאה ושני שכינה תתא'. ותרוייהו דקב"ה. כי ת"ת בבית ראשון ובבית שני בין בינה למלכות דהיינו וא"ו בין שתי ההי"ן כנודע שהוא עולה ונכנס בעמקי הבינה ויורד בתוך המלכות. ומדארגיזו קמיה במדברא מיתו ולא עמדו בקיום הגוף כראוי לתקן עון העגל כדדרשו בזוהר בפסוק ופגריכם אתם יפלו וגומר. ואחלפו עובדוי. שקלקלו ולא זכו אל המעלה הנזכרת כלל בימי עזרא גרם חטאה שהושיבו נשים נכריות. ובית ראשון ובית שני נחית. וא"ת אם כן למה אנו מכנים בית ראשון לבנין שלמה ובית שני לבנין עזרא וי"ל כי בבנין בית ראשון היו יונקים מהבינה ובבנין בית שני היו יונקים מהמלכות וכיון שבית ראשון ובית שני הם בינה ומלכות כדפי' לכך הם נקראות על שמם וכך פירש בזוהר פ' וארא בית ראשון באתכסייא וכו' כנגד הבינה הנעלמת בית שני באתגליא כנגד המלכות הנגלית. בגו אינון עננין הוי בית ראשון היינו ז' ענני יקר שהם ז' ספירות והבינה בתוכם ואלו הם ממש כענין שבע ענני יקר שהיו עם ישראל במדבר שהיו נגד ז' ספירות כדפי' בזוהד. לבא דכל עלמא שהם תחת יד ע' שרים שהם ז' ענפים לאילן העליון וכל ענף מעשר ענפים הם ע' והם קליפה לתוכיות האילן העליון שהם סביב לקדושה וישראל הם בתוך ענפי הקדושה לב לקליפות ואל תחשוב שהם בע' ענפים הקדושים כי אלו הם ע' נפשות קדושות שבאו עם ישראל למצרים אמנם כנגדם מבחוץ. לא נטיל מזוניה אלא צרירו וכו' הענין כי הדברים שאסרה בהם תורה הם דברים מזיקים לנפש ומעבירים אותה הרב' מאוד אמנם לא יהי' זה אלא לנפש הקדושה שהיא ממוחא דאילנא כי הקליפות מזיקים לה מפני שהיא תערובות מין בשאינו מינו אמנם נשמות שאר העמים שהם מקליפת האילן כדפי' אין אותם השקצים ורמשים מזיקים אותם מפני שהם ממינם. ומין במינו אינו חוצץ וזהו טעם כרת בחלב ושאר עריות לישראל ולא לגוים מפני שאינם גורמים כרת אלא לנפש הטהורה ונקיה כישראל: