אור החמה על ספר הזהר ג:תב

ותו אתון. קשיא ליה, א"כ ידבר חמורו של ר' פנחס לזה אמר שאין מעלת אתונו של בלעם אלא לפי שעה ע"י מלאך אמנם חמורו של ר' פנחס אין צורך לזה ועאכ"ו דקאמר ליה הכי קאמר אם אתונו של בלעם היה לו הכנה ששרה בפיה המלאך לדבר חמורו של ר' פנחס עאכ"ו שמכין אותו לר' פנחס לקדושה:

דפומא הוה פתיחא. ואותו האתון היה פיו פתוח מההוא זמנא ויצא מכלל מן החמור או תנאי היה שיצא חמור זה מכלל מינו, ולפי זה יהיה נס פי האתון טבעי, בלי צורך מלאך לאו הכי אלא שהיה האתון כשאר אתונות ופחותה מהם אלא הכח ההוא נק' פי האתון ושריא על פיה כדמפרש ואזיל:

דרגא דאתני עשרים מדרגות טמאות הם עשר' חמורים זכרים עשר אתונות נקבות וגדל הנקבות פי האתון:

קמריא"ל דומ' חיצונים יהדריא"ל קדוש תחות פי ה',

פומין ענין פה הוא תחלת ההשפע' בין להשפיע בין לקבל. והנה ערב שבת בין השמשות הוא סוף הקדוש' ותחלת הקליפ' לכך נבראו פי הבאר שהוא צינור ופתח הקדוש' שהיא השכינ' הנק' באר מים חיים ודאי ופיה שהיא משפעת בה למט' נק' יהדריא"ל ונברא ע"ש משם שכינתא בסוד ה' הששי שהיא משותפת עם היסוד ונבראו למט' ממנ' החיצונים שהם פי הארץ דומ' שהוא שרו של גיהנם ודאי גיהנם נוקבא ושר של גיהנם דכר ופי האתון נקב' וכשקדש היום נסתלק' הקדוש' ומה שפתח' החיצונית פיותיה נסתמו:

רחמנא עלייכו. שר העופות בקדמיתא הוה ברשותיה והכרחתיו לשרתני השתא לאו ברשותיה שהוצרך לפני קונו ולפי' אינו מכריחו

סלקנא לי' ליומא. ואז יבא לשמשני. יומא דעיבא מעיין גנים וכו' הענין כי הת"ת ודאי איהו מעיין הנוזל ונובע השפע לה' ספירות שהם למט' ממנו והם חסד וגבור' נצח הוד יסוד הם חמש גנים דקאמר שכולם יונקים מהת"ת השפע שהוא יונק מלמעל' ומשפיעם והם נק' גנים מפני שיש בחינות רבות מאורות לאין תכלית בכל ספי' וספי' ואותם הבחינות שבכל ספי' וספי' הם נקראות נטיעות ויש בחינות שונות הם מיני הנטיעות איש למינהו כל ספיר' וספיר' לפי בחינת אור' וגידול אותם הנטיעות ועשיית הפירות שהיא השפע הנשפע למט' בסוד נשמות וברכות לראש צדיק להשפיע במלכות תלוי באור הת"ת המתפשט בהם ולפי' הוא מעיין והם גנים. ולמט' מאלו גן א' שהוא המלכות שאינה בהם מפני שהיא מקבלת פירות שהם עושות ומה ששופע מאותם הגנים היא יונקת והוא גן השות' מאותם הגנים העליונים ומפני שיש סביבות מטעיה החיצונים שהם חזירי יער צריך הגן הזה גדרים ושמירות והם סוד המרכבות והחומות אשר למט' ממנו לשמור הגן וז"ש וההוא גנתא שהיא המלכות נטיר שיש לה שמירות ומפני שאחיזת החיצונים בה אפשר מצד שש קצוות דהיינו מחסד ולמט' בסוד ישמעאל ועשו העולים ונאחזים עד חסד וגבור' לכך השמיר' סחרא מכל סטרין דעלמא.

תחות האי גינתא שהיא מלכות אית גנים אחרים שהם סוד המרכבות עולם הבריא' וא"ת למה צריך גן וגנים למט' מגן לזה אמר עבדין אבין לזנייהו והענין כי האצילות רצון הבורא לגלות אלהותו וכלים לפעול ולנהל התחתונים והספירות למאציל הם ככלי הנר לאור הנר ועם כל זה לרוב העלם הפעולות לדקות הספירות עדיין אין התחתונים מתנהגים ע"י האצילות לרוב הדקות לזה השפע יורד ממדרג' אל מדרגה ובכל מדרגה שירד הוא מתבשל ומתמזג ויורד והנה הת"ת יונק האור מהבינה כי הבינה עם החכמה והכתר הם יונקים השפע ממקור כל החיות והם מעכבים אותו ואינם משפיעים אותו לגנים שהם הספירות מפני הדקות וצורך בישול אותו השפע לגידול הנטיעות לכך נהפך הת"ת למעיין והוא שולח מימיו לכל ספירה וספירה והם גנים עושין פירין לזנייהו למיניהם חסד בחסד גבורה בגבורהבגילוי יותר ממה שמשפיעם הת"ת כי הת"ת משפיע השפע כענין הלחות הבא אל הנטיעו' שהוא דבר שוה לכל הנטיעו' מפני הרחק השינויים למעלה והנטיעות שהם הספי' נוטלות אותם המים והלחות ומהפכות אותם אל טבע הנטיעות כל נטיעה ונטיעה כטבעה המשל בזה אילן ונטיעה שטבעה קר שואב המים ומגדל פרי הקרירות היפה הלח והוא החסד ואילן שטבעו החום שואב המים ומגדל פרי החם והוא הגבורה ועל דרך [זה] כל הגנים וכן הנטיעות שבכל גן וגן ועדיין שינויים אלו לא יספיקו להנהגת העולם ויהפכו בערך המלכות בתוכה ענין א' וימזג אלו באלו ותעשה היא מעיין שאין אותם השינויים שינויים בערך התחתונים והיא מושכת שפעה הנזכר לכל הנטיעות התחתונות והשפע בערכם כעין לחות המים השוים במזגם ושנויים בכל נטיעה ונטיעה כי מדרגת הבריאה ינקו המים וישאבו ובנטיעה פלונית נהפך לקר וגילוי ופרי פלוני ובנטיעה פלונית תהפך לטבע זה וע"ד זה יתהפכו המים לטבע הנטיעות והיינו לזנייהו דקאמר כענין שערך המלכות לעולם הבריאה כערך דקות הג' ראשונות לשאר אצילות ויותר דק וכן הבריאה ליצירה ויצירה לעשיה:

כד אצטריך וכו' כוונת השמועה כי הכל תלוי לפי מעשה כשרון התחתונים אם הם כשרים הנה השפע נשאב בלי טורח והיא אינה עוצרת השפע אלא מעיין שהשפע נמשך אמנם אם מעשה התחתונים אינם כראוי אז היא נקראת כנסת ישראל שעוצרת השפע והיא באר וצריך צדיק לדלות השפע ע"י מעשיו ואז נקראת באר שהמים עצורים בתוכה ואז נק' כנסת ישראל כדפי' לעיל. וז"ש לא דמי כד אתמשכן וכו' נוזלים אהדרי למעיין הענין שהלבנון הוא סוד ג' ראשונות עד הבינה ובה הם נוזלים טפין טפין חמשים שערים שהם חמשה ספי' נעלמות שבה וטיפין הם סוד יודי"ן ה' נקודות שמחכמה אל הבינה כנודע:

ואהדרו למעיין. בקיבוצם מהבינה בת"ת כדפי' ואפשר לפרש חמש גנים קאמר לעיל חסד, גבורה, ת"ת וברית חשבין חד, ונצח. והוד. ומעיין עצם הבינה והכל עולה לדרך א' ועכ"ז אצלי ראשון עיקר. וענין אהדרו למעיין ירצה כיחס המלכות אל העליונות גן ואל התחתונות מעיין כן יחס המעיין העליון אל מקום שממנו נוזלים המים ומעיין גנים היא המלכות שהיא מעיין גנים בשתי בחינות שהיא נעשית מעיין לגנים תתאין מינה והיא נעשית מעיין מפרי ומים הגנים העליונים וכאשר השפע עצור נעשה באר מים חיים וכמו שהיא נעשית כך בחי' אלו כן ממש הוא מעיין הגנים שעליה וז"ש ונוזלים וכו' ואות' הנוזלים היא שואבת והם מימיה וז"ש דנפשא שהיא מלכות אזלא וכו':

תו פתח ואמר כי תצור אל עיר ימים רבים וכו' ז' זינין אלו הם א' מוחא ב' קליפים ג' שרשים ד' ענפים ה' טרפין ו' פרחים ז' איבא מוחא (עד) [בכ"י * ול"נ דצ"ל מצד. נגד] החסד הקדוש הפנימי בכל האילן כולו קליפין מצד הגבורה והדין המלביש כל האילן כולו בחוץ מצד הדין שרשים הת"ת המשריש כל האילן פנימה לגו ענפים המלכות המתפשטת ומסתעפת לכל טרפין ופרחין מהנצח וההוד שהם צלא יאה כדפי' במקום אחר. איבא היסוד שהוא עץ פרי עושה פרי וכל א' מאלו הספי' כלולה מעשר שיש כל סוד התמונה דהיינו עישר כל סוד ההנהגה כולה בכל בחי' ובחי' מאלו הנזכרות לכך הם ע' פנים לתורה ומסתעף נשמת העוסק בה בכל ענפיה ובחינותיה ומסתכל בכל ע' פנים שבה דהיינו הפשט והתוכיות כדמסיק והיינו אשר פריו שהוא ר"ז סוד פרי צדיק יהן בעתו ודאי לעת הזקנה ועליהו שהם טרפי אילנא שלמד בילדותו לא יבול מפני שהוא מצד ההוד צל נאה וכל אשר יעשה בשאר בחינות יצליח פריו למאכל ועלהו לתרופה להמשיל למתחילים להגיד פה לפתוח התורה לאלמים פה ולפ"ז עיקרם של שבעים אלו הם בתורה עץ חיים ומשם נכללים בעוסקים בה וכל זה האריך לבאר האיך עוסקי תורה נקראים עץ ועליהם נאמר לא תשחית את עצה:

ת"ח כמה חביבין לבאר פסוק כי תצור וכו' דבר שלשה ימים כגון בימי דוד וכיוצא. והנה המשחית נתן לו רשות להשחית בני אדם במספר שאין בני אדם כדגי הים ח"ו אלא בשם פלוני ופלוני ומפני שיש לו רשות לחבל ואפשר שיהיה נספה בלא משפט פקיד על בני ביתי בשם שאפי' שיראו לפניו לא תשחית את עצה מפני שאלו הם העומדים לפני מלאך המות כעין אהרן וכעין דוד והיינו אומרו כי האדם עץ השדה ודאי עץ מההוא שדה לבא מפניך במצור להתפלל על ישראל אמנם יש ת"ח שנתנים אליו במספר המומתים ממש ולא פקיד עלייהו ואלו הם ת"ח המתים במגפה כענין רב עתה הרף ידך טול רב שנתן לו בפירוש רשות עליו אמנם מאותם הנאמר בהם ויש נספה בלא משפט מפני שנראים לפני המחבל אין לו רשות כלל לחבלם וא"ת והא בפ' תרומה אמר ר' שמעון לר' אלעזר ולר' אבא אטמרו גרמייכו וכו' והיינו כדי שלא יהיו מאותם שנאמר בהם. ויש נספה כדפי' שם דאלו היו בכתובים מה יועיל ההטמנה א"כ למה [לא] נפקד עליהם וי"ל שבערך דורם לא היו עץ השדה דהא על ר' חייא אמר בפ' ואלה שמות ומזוטרי בוסמא דגינתא דעדן איהו וכו':