אור החמה על ספר הזהר ג:קנב

כולא בשבע דהיינו ז' פ' ז'. שבע פרות מצד עצמה והיינו שנזכר בפ' זאת חקת ז' פ' פרה וכן הם ז' שריפות דהיינו מצד היסוד נהר דינור מצד השמאל. ז' הזאות מצד ההוד. ז' כבוסים מצד הנצח שבו מים מצד הימין ובהוד הזאת הדם ז' טמאים מצד הת"ת שהוא מטמא לכל העוסקים בדינה. שבע טהורים מצד הגבור' שהיא מטהרת אותם. ז' כהנים מצד החסד שבו כהן. ומשה ואהרן בחושבנא שלא תמצא בפרשה אלא ה' פעמים כהן אלא שג"כ משה ואהרן הנזכ' בפרשה נחשבים לב' כהנים כי משה ג"כ שמש בכהונה.

אקדים לי שלא על ידי אליהו בבשורת הפרה כנזכר לעיל. מאה ועשרים טעות סופר ובהדיא כתי' ויחי אדם מאה ושלשי'. מדקטל קין להבל שראה תחלה המיתה ועניינה ולפ"ז אפשר שקין והבל נולדו אחר הגזרה אחר שנתגרש. משעת' דאתגזר ולפי זה נולדו קין והבל דוקא קודם גזרת כי עפר אתה וגומר והארכתי בזה בפ' בראשית בותוסף ללדת את אחיו וגומר. ותרין רוחין נוקבין וגומר בחלום ואפשר היותם לילית ובנותיה: הוו מזיקין וגו' בזולת מין המזיקים שברא קב"ה. שדי בכתרוי הוא יסוד והיינו ש"ד י' כי היו"ד שהוא היסוד מכניע השדים ושוברם בכח ג' כתרין ג' ווין ג' אבות ויסע ויבא ויט ויו"ד על כל א' מאלין ווין לרמוז אל ג' ראשונות ובזה כחו גדול ומכניע החצונים. בני האלהים הם עזא ועזאל ונמצאו בהם ג' תערובות מפני שאדם בא על תרי נוקבי והוליד בנות בתערוב' אדם ושידה ואח"כ נזדווגו בני אלי"ם אליהם נמצאו הנולדים חערובת ג' אלו שהם אדם שד מלאך. וחד אשתכח דאתא לעלמא היינו מין אחר מפני שקין היה זוהמת הנחש והגוף היה מאדם וחוה והרוח מהנחש כדפי' בשיר השירים ומסטרא דרוחי' נתעורר להוליד אלו זכר ונקבה מדור שלהם באויר כדמסיק. אתרגישת וגומר שלא מתה אלא ברעש נלקחה להם למיניהם. אתעברת ואפיקת זינין אחרנין וגומר היינו מין אחר לשדים. מהרמ"ק זלה"ה:

והרח"ו נר"ו כתב. ומתמן נתייחסו כל דרין חייבין וגומר דע כי קין אינו כולו רע אדרבה הטוב שבו הוא כמעט יותר גדול מטוב של הבל כדפי' בפ' בראשית הלא אם תטיב שאת בסוד יתר שאת שהוא היה הבכור ולז"א מתמן אתייחסו וגומר ומסטרוי וגומר ר"ל כי מצד אותה הזוהמא שנתדבקה בו אך הוא עצמו ודאי שהוא קדש והוא סוד קניתי איש את ה'. תיאובת נטלת. פי' כי אינה נוטלת טפת זרע הגופנית רק תיאובתא דילה לחוד. עכ"ל:

גליון. ז' שריפות קשה כי אין בפ' אלא ה' שריפות ואפשר כי עץ ארז ואזוב ושני תולעת חשיבי לג' שריפות. ועוד ק' כי אין בפ' אלא ד' כבוסים ואפשר כי חשיבי ג' ורחץ. עכ"ל: