אור החמה על ספר הזהר ב:נו

דלא זמין וגו' הם שני עניינים הא' להחיות' הב' לחדש' ושתיה' במט' אהרן הא' שתחייהו הב' שחדשו ממטה לנחש והי' מת אפי' מחיותו שהוא עץ בלחות הנפש הצומחת והנ' נשתנ' בשתים במהות הנפש מצומח לבעל חי ומעץ לנחש בגוף וז"ש ברוחא וגופא. אינון גופין שכבר היו גופין ולא עצים כמטה והוו בהו רוחין ולא כמטה שמעולם לא היה בו רוח והם עשו עצמם בעולם החומרי בעולם החדש במה ששמרו המצות הרוחניות ועסקו בתורה הרוחני שעיקרה מעולם חדש וקב"ה טמיר לון שהם במאסר בשמירה בקבורתם כאו' בפתחי את קברותיכם ולא עוד אלא דההוא דהוה יקום כדי שיכיר עצמו שהוא הוא פלוני הקודם ואח"כ ישתנה אל בריה חדשה כדי שידע בעצמו באמיתו' ויכירוהו חביריו ויכיר' ואכז"ב יתחדשו וזה יותר חסד ודאי וכ"ז יהיה מעצם ההוא הנשאר שהוא שאור שבו יבנה שאר הגוף וכמו שמי שנאכל קצת מבשרו יחיה ויגדל בשרו מיסוד שאר הבשר החי כן יהיה אל המתים אותו העצם שהוא שאור שממנו יחיה ויתפשט כל שאר הגוף איש איש לפי עניינו מי שחסרים כל עצמיו שנתרקבו אפילו שנאכל במעי הדגים אין אותו עצם מתעכל והוא בשמיר' במצולות ים בטל עליון שעתיד הקב"ה להחיות את המתים בו. הרמ"ק זלה"ה:

ויאמר ה' אל משה וגומר. ות"ח דהכי הוא דכתיב ולא יכלו לשתות מים מן היאור ושאר מים היה להם לא ודאי ומאי מן היאור אלא מפני שכל מימיהן מימי היאור הם שאפילו בורות אינם נובעים אלא משם ולזה בנטיית יד ביאור הוכו כל המים והא אתא קרא לאשמועינן באו' על נהרותם וגומר.

גליון ויצא קס"ב ב'. ההוא רקיעא יסוד דאית ביה שמשא וסיהרא ת"ת ומ' נכללים בו מפני שיוסף נכלל מיעקב ורחל וכן בו נכלל שם יאהדונה"י. ככביא שבע ספירות ממטה למעלה כי המלכות בת שבע ממטה למעלה ונקשרת בי"ב מזלות והם שש קצוות ממט' למעלה ושש ממעלה למטה שהם נוזלים השפע י"ב מעיינות מים אל המלכות ע"י היסוד והככבים שבעה ענין שפעתם הוא כפי זווגם והענין כי המלכות בת שבע נקשרת בי"ב אלו כפי מה שיהיה כל ככב וככב נקשר באיזה גבול מי"ב גבולים דהיינו י"ב הויות כן יהיה משפט הענין ומעשהו אם הככבים רחמים והגבול רחמים כולו טוב ואם להפך להפך ואם בינוני בינוני וכל אלו הגזרות הם ברקיע השמים דהיינו יסוד התפשטות הת"ת להאיר על הארץ מלכות בחינה תחתונה. וחמה וסיהרא הם בחינות אמצעיות לי"ב מזלות חמה ונקודה אמצעית לז' ככבים סיהרא והם מתגלגלים בהנהגת העולם והשפע מתאסף ומתכבש אל היסוד והעד או' מתחת השמים דהיינו היסוד אל מקום א' כי הבחינות העליונות רבות מאד והיסוד לוקט ואוסף כל השפע ומשפיעו אחר שיתבשל בו בישול הנאות ומורידו לכל הבחינות התחתונות והיינו ותרא' היבשה היא המ' יבשה ובהראותה למעל' ישפיעוה כפי הצורך והיינו דנטיל כל מיין ואשקי לארעא עלמא תתאה והטעם כדי לחלקם לבחינתם וז"ש ובדר לכל עיבר שש קצוות ומתמן אשתקיין כולא שכל הבחינות נכללות בבחינ' זו. עיין באמור כ"ז.

וינקא מסטר שמאלא הוא סוד צנור חצוני שיש ביסוד שמשם יונק הקשה להשפיע לחצונים המותר ולהגבירם והיינו מלכות חרב לה' מלאה דם מדין הגבור':

ווי לאינון שהם השרי' או הממונים על האומות ימא אתפליג לתרין חולקין כשהדין על האומה פרטית כגון ענין מצרים שהיה דין למצרים ורחמים לישראל ולכך שדי ליאורא חולקא למצרים הדין והדם ואלקי לעילא היאור ההוא שממנו מציאות התנינים: ואלקי לתתא יאור נילוס תועבת מצרים. ויש' הם יונקים מצד הרחמים מצד המים מצד החוור שבה. ואי תימא בגין געולא כעין אחיזת עינים היה נראה שהיה דם לז"א ת"ח א"כ ממש היה דם כדפי'.

לסלקא היינו לייחד מדתו למעלה והיינו ארוממך וכוון ב' עניינים הא' ארוממך דהיינו לסלקא ואח"כ שהמליכה והיינו המלך וז"ש ולאעלא וגומר ולאתערבא היינו ואברכה וגומר לאתקנא כרסייא היינו תיקון המ' תחלה כדי לקבל ההארה ואח"כ ולאנהרא אנפהא מאור הת"ת וזה לשני עניינים בגין דיגין עליה שהיא מדת הדין וצריך להפכ' לרחמים כדי שתהיה מאירה בת"ת וז"ש וי נהיר תדיר נהורא תתא' מ' בנהורא עילא' ת"ת ולא אמר מנהורא דהיינו שתסתלק למעל' למיהוי אח"כ כולא חד ת"ת ומ' והם בחינות אל הייחוד.