אור החמה על ספר הזהר ב:תלז

פרישאן וגומר שאויר העולם הזה שולט בו אותיות יהו"ד מצורף בצרופיו ובכח השם התפלה עולה ובוקע האוירין גם הקטורת שם יהו"ד היה עולה ובוקע האוירין לפניו לעלות לקשר ולייחד למעלה והיו לפניו ומצדדיו היו סוד כל המרכבות הקדושות השולטות באויר העולם סובבות אותו מכל עבריו עד שיעלה מעשיה ליצירה ומיצירה אל בריאה ומבריאה אל אצילות ובאצילות קושר ז' מדות בבינה ולזה שם סליק וחדי למאן דחדי משמחת הבינה וקשר קשרין בין מדה למדה והיינו לשון קשירה ליחדא כולא כל המדות וכל הכחות כולם כדרך התפלה ומושך כח האחדות להם מלמעלה ובסוד ייחוד הקדושה מעביר כח הטומאה ומכפר על כל פגם ומכניע סטרא דשמאלא:

אלא בגין דבטיל וכפית וגומר וירצה שהיא מזבחת כל צד השמאל. ובגין דלא אתזכי וגומר הענין כי ריח הקרבן מייחד אפי' כחות הנקראי' אשים ואפי' החצונים הם נזונים באברים ופדרים המתאכלין כל הלילה ולא כן מזבח הקטרת שהכל בקדש ואין הכחות אלו נקשרים בו וז"ש ובגין דלא אתזכי וגומר והטעם למה לא ינתן בו חלק לכחות משום דחביבה שקישר סוד הייחוד הפנימי:

מזבח דברכ' אשתכח ביה שאין בו פגם וסליק ברכות לעולם וכל ענייני הברכ' צריך להיות סמוי מן העין כענין השלחן:

בגין דנטלי מהאי אתר לאקטרא כלו' גם יש בו כח לאסור השטן שלא ישטין בענין שיש בו שתי כחות הא' קשר וייחוד הקדושה כאו' מזבח הקטרת הב' אוסר השטן והיינו מקטר קטרת:

תו מזבח אצטריך וגומר הענין שגם המזבח עצמו נקשר עם הקטרת והשתא לכולהו פירושי מפרש מזבח במ' ולא בבינה דלהכי יהיב טעמא דמשום ברכאן סתים מעינא והדין עמו שמנור' מדת המלכות ושלחן מדת המלכות ומזבח מדת המ' והיינו בחי' מצד ג' אבות מצד אברהם מנורה יצחק שלחן יעקב מצדו המזבח הזה:

תו מקטר כתרגומו ג' פירושים אלו בהדרגה ראשונ' קושר השטן ואוסרו שנית מתייחדת ונקשרת המ' למעלה ג' היא עולה בסוד התעוררות העולה ממנה וקושרת כל הקשרים וז"ש מזבח לאקטרא ולאתבא אם יעשה תשובה הוא סיוע לדחות הדין אמנם בלא תשובה אוי לו שדוחה הדינים והיסורים והכל מזומן לו לע"ה:

ודא איהו קיומא לעילא כלו' הבטחה וקיום שהבטיח הקב"ה לישראל בפירוש שאפי' בזמן שאין מקדש ומזבח קריאתו בכוונה עולה לו דכתיב קטרת תמיד לפני ה' לדורותיכם אפי' בזמן שאין מקדש בכל דור ודור יהיה סוד הקטרת לפני ה' והטעם שעשה הקב"ה חסד זה בבני אדם מפני צורכו שהוא קיום עלמא תתאה ועלמא לעילא ולזה יעלה בהקטרתו:

בההוא אתר דלא אתדכר וגומר הענין שיש ג' כתות כת שאינה אומרת כלל נענשת והיינו או' אתר דלא אתדכר וכת האומרת אותו נצולת מעונש זה אמנם כיון שאין אומרים אותו בכוונה אינה נצולת מדינים אחרים וכת שלישית שאומרים אותה בכוונה ובתשובה זוכים כל מה שנזכר לעיל ולקמן:

צלותא מעליא מכולא מכל שאר מעשה המצוה כנז' לעיל שהמצו' גורמין לבושי ג"ע שלמטה והתפלה לבושי ג"ע של מעל': עובדא דקטרת חביב אפי' באמירה והטעם שהתפלה במקום קרבן וקריאת הקטרת במקום קטרת וקרבן וקטרת עצמן קטרת עדיף כדמפרש ואזיל.

ת"ח מה וגומר זהו דרך כלל אמנם דרך פרט אמר תו מה בין האי להאי וגומר צלותא איהו תקונא כנזכר לעיל ובפ' תרומה ותיקונים אלו גורמים הייחוד אח"כ שהספי' מתייחדו' ונקשרות מעצמן בהכנה זו אמנם הקטרת יש לו שתים נוספות על התפלה שהם שלש עם תיקון בתפלה והיינו דעביד יתיר מתקן בתפלה ונוסף שקשר קשרין שהוא ממש הקושר ומייחד הספי' לא תקונם לבד עוד מוסיף על התפלה עביד נהירו יתיר מכלא שכל הייחודים שבעולם אינם אלא אם נטהרו הפגם והזוהמא מלמעלה והקטרת קושר בענין שהוא מטהר כל זוהמא וכל פגם ואגב הייחוד עצמו מטהר ומלבן כנזכר וזה שאמר דאעבר זוהמא וגומר בענין שבבת אחת עושה ג' פעולות אנהיר דהיינו טהרת הזוהמא אתתקן דהיינו תקונין אל הייחוד אתקשר דהיינו קשר המדות אחר טהרתם ותיקונם:

וע"ד בעינן כלו' מטעם שאין התיקון מועיל אם לא בטהרת הזוהמא והתפלה אינה משלמת ענין זה בעינן לא עבר' זוהמא בקריאת הקטרת כדמסיק:

דכד אתתא דהיינו משה בעלה דמטרוניתא ועיקר העברת זוהמא היא ממדת המ' למטה שהיא נקבה והיא צריכה טהרה להתייחד עם בעלה והשתא ניחא אומ' קח לך סמים שאין הענין לטהר מדת משה ח"ו אלא בבחינה שטהרת האשה תועלת בעלה וז"ש ורזא דא קח לך וגומר והטעם שאין אור עליון מאיר בבעלה אלא בהתחברה עמו. מהרמ"ק זלה"ה. וע' בס' אור הגנוז בס"ד: